מאת מערכת אי-מד
במאמר המתפרסם ב"הארץ" ע''י הפסיכולוגים החוקרים ד"ר גבע שנקמן לכברג מהמרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' עמית שרירא מאוניברסיטת בר־אילן, וד"ר כפיר יפרח ופרופ' דב שמוטקין מאוניברסיטת תל אביב, הם מתארים מחקר שערכו ממנו עולה כי להומוסקסואלים שהם בני דור שני לשואה נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מפגיעות בין אישיות.
המחברים מסבירים את התסמינים לפגיעות בין אישיות: " זו מתבטאת למשל בחוסר שביעות רצון מהזוגיות, או בחשש לא למצוא אהבה, מליפול קורבן למעשי אכזריות, מאובדן של קרובים, מלהישאר בודדים, מלהיות תלויים באחרים בזקנה, ומאי הצלחה לקיים חיי משפחה תקינים. בנוסף, נמצא בקבוצה זאת קשר מובהק סטטיסטית בין הפגיעות הבין־אישית ובין תסמיני דיכאון (כגון חוסר הנאה, בכי, עצבות וקשיי שינה) ושביעות רצון מהחיים."
המחברים מייחסים זאת לשילוב של העברה בין דורית של טראומת השואה עם "לחץ המיעוטים" שבו נמצאים הומוסקסואלים בדרך כלל.
החוקרים סבורים שעבור מטופלים כאלה שילוב של טיפול אישי וקהילתי/קבוצתי עשוי להיות מועיל.
למאמר ב"הארץ"