תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) צריך להיות הטיפול הראשוני הניתן במקרי של התקפי נדודי שינה - sleep-onset insomnia.
החוקר הראשי, פרופסור Jacobs, מסביר כי כדורי שינה הם הטיפול השכיח ביותר בנדודי שינה, ועם זאת טכניקות CBT נמצאו יעילות יותר בסיוע לרוב המשתתפים במחקר. הוא מוסיף כי הממצאים מעידים כי יש לשקול את ה-CBT כטיפול ראשוני בנדודי שינה, מצב ממנו סובלת כשליש מהאוכלוסיה הבוגרת על בסיס כרוני.
במסגרת המחקר קיבלו 63 נבדקים מבוגרים צעירים ובגיל העמידה הסובלים ממצב כרוני של נדודי שינה טיפול CBT, טיפול תרופתי, טיפול משולב או פלצבו. התרופה ששימשה במחקר היתה zolpidem tartrate, בשל יעילותה המתועדת, זמן מחצית החיים הקצר שלה (2.4 שעות), העדר מטבוליטים פעילים, תחילת פעילות מהירה בתוך 30 דקות, השפעות שאריתיות מינימליות, שיבוש מינמלי של ארכיטקטורת השינה ופוטנציאל נמוך להתמכרות.
מדד התוצאה העיקרי שנקבע היה sleep-onset latency בהתבסס על יומני השינה שמילאו הנבדקים. מדדי התוצאות המשניים היו יעילות השינה וזמן השינה הכולל בהתבסס על יומני השינה, מדדים אובייקטיביים של משתני השינה תוך שימוש במוניטור, ומדדים של התיפקוד במהלך שעות היום.
ברוב מדדי התוצאות, נמצא כי ה-CBT הינו התערבות היעילה ביותר שיצרה את השינויים הגדולים ביותר ב-sleep-onset latency וביעילות ואיכות השינה בנבדקים. מתן ה-CBT סיפק את המספר הגדול ביותר של אנשים בעלי יכולת שינה תקינה לאחר הטיפול, שהוגדרה באמצעות sleep-onset latency של 30 דקות או פחות, ויעילות שינה בערך של 85% ומעלה. טיפול ה-CBT שמר על יתרונותיו לאורך תקופת מעקב ארוכת טווח.
מתן הטיפול המשולב לא נמצא עדיף על מתן CBT בלבד. בנקודת האמצע של המחקר נמצאו ירידות בשיעור של 44% ב-sleep-onset latency בקבוצת הטיפול המשולב ובקבוצת ה-CBT, לעומת ירידה בשיעור של 29% בלבד בקבוצת הטיפול התרופתי ובשיעור של 10% בקבוצת הפלצבו. הטיפול התרופתי גרר שיפורים בינוניים במהלך מתן התרופה, אך מדדי השינה חזרו לערכיהם בתחילת הניסוי כאשר הופסק השימוש בתרופה. הטיפול לא הועיל כלל ב-38% מהחולים בקבוצת הטיפול התרופתי וב-43% מהחולים בקבוצת הפלצבו.
מתן CBT חייב שעתיים של טיפול על-ידי פסיכולוג ולכן החוקרים טוענים כי מתן CBT הוא גם יעיל כלכלית ביחס למתן הטיפול התרופתי. למרות שמדובר במחקר מוגבל בהיקפו, החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים כי בחולים צעירים ובגיל העמידה הסובלים מנדודי שינה, ניתן להפיק תועלת גדולה יותר משמעותית משימוש ב- CBT בהשוואה לטיפול תרופתי. לכן הם מציעים וממליצים לשקול מתן CBT כהתערבות ראשונה במקרה של נדודי שינה כרוניים בקרב מטופלים צעירים יחסית.
הערת העורך: הצגנו במגזין הקודם את השימושים הרפואיים בהיפנוזה. גם זו עשוייה להיות דרך יעילה לחלק מהמטופלים הסובלים מנדודי שינה.
, Arch Intern Med. 2004;164:1888-1896