משך השינה והפרעות שינה הינם גורמי סיכון אפשריים למחלות לב וכלי דם, כך לפי הצהרה מדעית עדכנית מטעם ה-AHA (American Heart Association).
לדברי המומחים, על קרדיולוגים לשאול את המטופלים אודות הרגלי השינה ולהסביר להם אודות הקשר בין שינה ומחלות לב וכלי דם. יש להפנות מטופלים למעבדות שינה במקרים בהם עולה חשד לדום נשימה בשינה או הפרעות שינה אחרות.
הטענה היא כי שינה הינה אחד המרכיבים החשובים באורחות חיים הקשורים בסיכון למחלות לב וכלי דם, בדיוק כמו דיאטה ופעילות גופנית.
החוקרים השלימו סקירת ספרות ומדווחים כי ממחקרי-אוכלוסיה עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה ואינסומניה מלווים בסיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם ומחלות צרברווסקולאריות, כולל הפרעות קצב לב, טרשת עורקים, מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, יתר לחץ דם ואירועים מוחיים, כמו גם מחלות מטבוליות דוגמת השמנה, סוכרת מסוג 2 ודיסליפידמיה.
שינה לא-הולמת הוגדרה בנוכחות פחות משבע שעות שינה בלילה. עם זאת, משך שינה ארוך, של תשע שעות ומעלה בלילה, נקשר גם הוא עם השמנה, יתר לחץ דם וסוכרת.
מחקרים אקראיים ומבוקרים הוכיחו כי הפחתת משקל עקב שינויים התנהגותיים או התערבויות ניתוחיות עשויה להשפיע לטובה על הפרעות נשימה בשינה.
על הקרדיולוגים להסביר למטופליהם כי עליהם להימנע משינה קלה ולהבטיח כי יקפידו על ההמלצה לשבע שעות שינה בלילה, לכל הפחות.
Circulation 2016
לידיעה במדסקייפ