אינטראקציה תומכת וחיובית בין בני זוג עשויה לסייע בשיפור ההיענות לטיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בקרב חולים עם דום נשימה בשינה, כך עולה מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Sleep Health.
החוקרים ראיינו 20 זוגות במטרה להבין כיצד דום נשימה חסימתי בשינה משפיע על מערכת היחסים שלהם ועל השימוש במכשיר CPAP. הראיונות התמקדו בהשלכות, אתגרים, שאלות וייעוץ של זוגות אודות השימוש במכשיר CPAP. כשני-שליש מהזוגות דיווחו כי ישנו באותה מידה בקביעות וכרבע דיווחו כי חלקו מיטה לעיתים רחוקות מאז התחלת טיפול במכשיר CPAP. בממוצע, השימוש במכשיר CPAP עמד בממוצע על חמש שעות.
החוקרים מצאו כי בני/בנות הזוג סייעו לעיתים קרובות לחולים בזיהוי בעיות שינה ולהשלים אבחנה וטיפול. החולים דיווחו כי ללא בן/בת הזוג שלהם, הם לעולם לא היו יודעים כי סבלו מבעיה או היו מאמינים כי לא מדובר בהפרעה חמורה.
עם זאת, לעיתים קרובות נדרשו דיונים חוזרים ומספר שנים בטרם החולים קבעו פגישה לייעוץ רפואי. בני הזוג דיוחו כי חששו בנוגע לשינה שלהם, כמו גם לבריאות של החולים.
למרות שהזוגות הביעו תחילה חשש בנוגע לשימוש במכשיר המסורבל, באלו שראו בטיפול במכשיר CPAP טיפול המיועד לשני בני הזוג סיכויי ההצלחה היו הגבוהים ביותר. הם למדו אודות דום נשימה בשינה ואודות הטיפול במכשיר CPAP יחדיו. בזוגות אלו תועדה יכולת טובה יותר לשינה עמוקה, פחות חרדה ועצבנות ויותר אנרגיה, כמו גם אינטימיות רבה יותר ותקשורת טובה יותר בין בני הזוג.
מספר חולים דיווחו כי לא היו משתמשים במכשיר ה-CPAP ללא חשש מצד בן/בת הזוג שלהם, ובני/בנות הזוג של החולים הציעו עזרה ע"י הרכבת המכונה, התאמת המסיכה וסיוע בתחזוקה. עידוד מילולי, דוגמת תזכורות, תמריצים וקבלה פתוחה של המראה החיצוני של המטופל בעת השימוש במכשיר, סייעו גם הם להיענות לטיפול.
Sleep Health 2017
לידיעה במדסקייפ