חשיפה לרעש במקום העבודה במהלך כל היום עשויה להוביל לדחק, הנמשך אל תוך הערב ומפחית את איכות השינה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטייוואן, שפורסמו בכתב העת Sleep Medicine.
מדגם המחקר כלל 48 משתתפים שעבדו במשך לפחות שישה חודשים בשתי קפיטריות בבית חולים. המשתתפים חולקו באקראי להערכה בימי עבודה עם רעש גבוה ונמוך במשך שמונה שעות במקום העבודה, או ימי עבודה ברעש נמוך וגבוה, עם מרווח של 14 ימים בין שתי ההערכות. בהמשך, החולים השלימו בדיקת שמיעה, הערכת תפקוד מערכת עצבים אוטונומית, בדיקות קורטיזול בדם ומעבדת שינה.
בקרב 40 המשתתפים במחקר, החשיפה הממוצעת לרעש במהלך שמונה שעות בימי עבודה ברעש גבוה ונמוך עמדה על 76.8 dBA ו-61.0 dBA, בהתאמה. בקרב משתתפים עם חשיפה אישית רבה יותר לרעש במהלך היום תועד אחוז קטן יותר של דפוס שינה בגל איטי (הבדל של 1.287%-) ויעילות שינה נמוכה יותר (0.267%-). בנוסף, לאחר העבודה, חשיפה לרעש אישי נקשרה עם רמות קורטיזול מוגברות בדם (1.698%) ופעילות סימפפטית מוגברת, כפי שנקבע לפי בדיקות לחץ דם בזמן הצבת יד במים קפואים (לחץ דם סיסטולי: 5.163%, לחץ דם דיאסטולי: 3.109%).
החוקרים כותבים כי חשיפה לרעש במהלך שעות היום במקום העבודה השפיעה משמעותית על איכות השינה בלילה, באופן ספציפי על שינה בגל איטי ויעילות שינה. הפרעות אלו עשויות לנבוע משינויים ברמות קורטיזול ופעילות מערכת העצבים האוטונומית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת השלכות הפסיכו-סוציאליות והמטבוליות של איכות שינה ירודה משנית לחשיפה לרעש במקום העבודה.
Sleep Med 2018
לידיעה במדסקייפ