משך הפסקות נשימה בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה עשוי לנבא טוב יותר את הסיכון לתמותה, בהשוואה למדד AHI (Apnea-Hypopnea Index), בעיקר בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון לתמותה, אך המדד האבחנתי, AHI, הינו מנבא גרוע של הסיכון הנ"ל. מדד AHI זה אינו משקף את כל הוריאביליות הפיזיולוגית במטופלים ובין מטופלים שונים. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם משך אירועים נשימתיים, תכונה מורשת של דום נשימה בשינה המשקפת סף ערות, מנבא תמותה מכל-סיבה.
החוקרים בחנו את הסיכון לתמותה כפונקציה של משך האירוע בקרב משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study, מדגם מבוסס-קהילה פרוספקטיבי.
מדגם המחקר כלל 5,712 משתתפים, כאשר במהלך 11 שנות המעקב תועדו 1,290 מקרי תמותה. לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים (גיל ממוצע של 63 שנים), מדד AHI (ממוצע של 13.8 נקודות), עישון ונוכחות מחלה קרדיו-מטבולית, באלו עם משך האירועים הקצר ביותר תועד סיכון מוגבר משמעותית לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.31). קשר זה תועד הן בגברים והן בנשים והיה הבולט ביותר באלו עם דום נשימה בינוני (יחס סיכון של 1.59).
החוקרים כותבים כי משך אירוע נשימתי קצר יותר, סמן לסף ערות נמוך יותר, ניבא את התמותה בגברים ובנשים. להערכתם, אלו עם אירועים נשימתיים קצרים יותר עשויים להיות מועדים יותר לאי-יציבות נשימתית ו/או עם תגובה מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית המעלה את הסיכון לסיבוכים.
ממצאים אלו מדגישים את חשיבות הערכת השונות הפיזיולוגית בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה.
American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine
לידיעה ב-MedPage Today