13/3 - רמה נמוכה של אבץ בסרום מהווה גורם סיכון לאירועים קורונרים בחולי סוכרת סוג 2 (מתוך Diabetes Care)
ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של Diabetes Care, עולה כי בקרב חולי סוכרת סוג 2 בגיל העמידה, רמה נמוכה של אבץ בסרום היא גורם סיכון בלתי תלוי עבור אירועי מחלת לב קורונרית (CHD). החוקרים העריכו תמותה מ-CHD ושכיחות של MI ביחס לרמות אבץ בסרום ב-1050 אנשים בני 45 עד 64 עם סוכרת סוג 2, שאובחנה לפחות 8 שנים קודם לכן. לדברי החוקרים, הרמה הממוצעת של אבץ בסרום הייתה נמוכה יותר משמעותית מבחינה סטטיסטית בגברים ובנשים, שמתו מ-CHD בהשוואה לאלה שלא מתו. לנבדקים עם רמות אבץ בסרום של 14.1 micromol/L או נמוך מזה (אחוזון הכי נמוך) היה סיכון גבוה יותר לתמותה מ-CHD בהשוואה לנבדקים עם רמות אבץ בסרום של מעל 14.1 micromol/L, כ-20.8% מול 12.8%.
שיעורי MI קטלני או לא קטלני בקבוצות המקבילות היו 30.5% ו-22.0% בהתאמה.
באנליזת רגרסיה Cox, שתקננה לגיל ולמין, לנבדקים באחוזון הכי נמוך של רמת אבץ היה שיעור תמותה מ-CHD הגבוה פי 1.81 וסיכון הגבוה פי 1.4 עבור MI בהשוואה לנבדקים בשלושת האחוזונים של הרמות הגבוהות של אבץ.
לדברי החוקרים, המחקר נערך בתקופה פרה השימוש בסטטינים. יהיה מעניין לראות אם רמות נמוכות של אבץ גם מנבאות אירועי CHD בתקופת הסטטינים.
לסיכום, הגם שיש צורך במחקרים נוספים, באופן תיאורטי, ממצאי המחקר תומכים בהחלט במתן תוספי אבץ אשר עשויים להיות יעילים במניעת סיבוכי טרשת עורקים בחולים עם סוכרת סוג 2.
Diabetes Care 2007;30:523-528
15/3 קפאין עשוי להגן מפני תמותה בשל CVD בקשישים ללא יתר לחץ דם (מתוך Am J Clin Nutr)
ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של American Journal of Clinical Nutrition, עולה כי נשים וגברים קשישים השותים משקאות עם קפאין עשויים להיות מוגנים מפני תמותה בשל מחלת לב. המחקר מתווסף לעדות ההולכת וגדלה האומרת, שקפאין, ובעיקר קפה, שזמן רב היה לו מוניטין לא בריא, בעצם עשוי להיות מועיל ללב, בעיקר באנשים ללא גורמי סיכון אחרים למחלה.
החוקרים מצאו אפקט מגן, משמעותי, חזק וחיובי בקרב קשישים ללא יתר לחץ דם, מעל גיל 65. במטופלים אלה נמצא אפקט תגובה-מנה משמעותי חיובי עם קפאין וירידה בתמותה בשל CVD (מחלה קרדיווקולרית).
החוקרים השתמשו במידע מעקב פרוספקטיבי כאשר צריכת משקאות עם קפאין נבדקה ביחס לסיכון לתמותה בשל CVD בקרב יותר מ-6500 נבדקים ללא סימן של CVD בנקודת ההתחלה. השימוש בקפאין התבסס על צריכת קפה טחון, קפה נמס, תה שחור, משקאות של קולה עם קפאין וצריכת שוקולד.
החוקרים ראו אפקט תגובה–מנה מגן של קפאין על הלב, כאשר לקשישים (בני 65 ומעלה) ששתו 4 או יותר משקאות ליום היה את הסיכון היחסי הכי נמוך עבור תמותה ממחלת לב. אך היתרון של קפאין לא נראה במשתתפי המחקר, שסבלו מיתר לחץ דם. נבדקים הצעירים מ-65 לא הפיקו את אותו יתרון מקפאין. כמו כן,לא נראה, שקפאין מגן על קשישים מפני תמותה ממחלה צרברווסקולרית. כאשר קשישים בני 65 ומעלה בעלי היסטוריה של CVD בנקודת ההתחלה, הוכנסו לאנליזה, קפאין עדיין סיפק הגנה מפני תמותה ממחלת לב.
Am J Clin Nutr. 2007;85:392-398
20/2 - צריכת סויה משפרת מאפייני תסמונת מטבולית (American Journal of Clinical Nutrition)
ממחקר חש עולה כי צריכת פולי סויה יעילה בשיפור מאפייני התסמונת המטבולית בקרב נשים לאחר הפסקת ווסת.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את ההשפעות של צריכת סויה על מרכיבים בתסמונת המטבולית, כגון: שומנים בפלזמה, ליפופרוטאינים, תנגודת לאינסולין ואיזון גליקמי, בנשים לאחר הפסקת ווסת הסובלות מתסמונת מטבולית.
המחקר כלל 42 נשים לאחר הפסקת ווסת, שסבלו מתסמונת מטבולית. המשתתפות חולקו באקראי לצריכת דיאטה מאוזנת (DASH-Dietary Approaches to Stop Hypertension), דיאטה על בסיס חלבון סויה, או דיאטה על בסיס פולי סויה, כל אחת למשך שמונה שבועות. בשר אדום בתקופת DASH הוחלף ע"י חלבון סויה בתקופת חלבון הסויה וע"י פולי סויה בתקופת פולי הסויה.
נמצא, כי משטר פולי הסויה הפחית משמעותית את מודל ההומוסטאזיס של הערכת התנגודת לאינסולין בהשוואה למשטר חלבון הסויה או לביקורת. בנוסף, צריכת פולי סויה הפחיתה את רמות הגלוקוז בצום ואת רמות LDL בצורה משמעותית יותר מאשר צריכת חלבון הסויה או דיאטת הביקורת. צריכת פולי סויה אף הביאה לירידה משמעותית בריכוזי C-peptide בפלזמה בהשוואה לביקורת, ואילו צריכת חלבון סויה לא השפיעה כלל.
לסיכום, צריכה קצרת טווח של פולי סויה הביאה לשיפור האיזון הגליקמי ופרופיל השומנים בנשים לאחר הפסקת ווסת, הסובלות תסמונת מטבולית.
American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 85, No. 3, 735-741
23/2 האם יין אדום סותר את הנזק האנדותליאלי של עישון? (Journal of the American College of Nutrition)
עישון אקוטי גורם לאי תפקוד של האנדותל, דרך פגיעה בייצור Nitric Oxide (NO), או הגדלת העקה החמצונית, אך עדיין לא הצליחו להבין מהו המנגנון במדויק. בנבדקים בריאים, שאינם מעשנים, נוגדי החמצון ביין אדום סתרו את הפגיעה האנדותליאלית בעקבות עישון סיגריה אחת.
המחקר הנוכחי נועד לבחון באם נוגדי החמצון ביין אדום סותרים את הפגיעה האנדותליאלית בעקבות עישון אקוטי גם בבריאים מעשנים.
במחקר שארך 3 ימים, השתתפו 12 גברים. כל הנבדקים עישנו סיגריה אחת, עישנו ושתו 250 מ"ל יין אדום, או עישנו ושתו 250 מ"ל יין אדום ללא-אלכוהול, בכל אחד מימי המחקר. החוקרים מדדו את שיעורי Flow Mediated Dilatation (FMD) בזמן צום ולאחר 30, 60 ו-90 דקות בכל ניסוי.
מן התוצאות עולה כי עישון סיגריה אחת הביא לירידה מובהקת בשיעורי FMD (שנותרה משמעותית גם 30 ו-60 דקות לאחר הפסקת עישון. שיעורי FMD נותרו ללא שינוי סטטיסטי לאחר צריכת יין אדום, או יין אדום ללא-אלכוהול, עם העישון.
לסיכום, מממצאי המחקר עולה כי יין אדום או יין אדום ללא-אלכוהול, ניטרל את הנזק האנדותליאלי בעקבות עישון סיגריה אחת, במעשנים בריאים. ייתכן שהפגיעה האנדותליאלית האקוטית בעקבות עישון, נובעת מהעקה החמצונית המוגברת, וכי נוגדי חימצון ביין אדום סותרים את ההשפעה האקוטית של עישון על האנדותל.
Journal of the American College of Nutrition, Vol. 26, No. 1, 10-15
24/2 הפסקת עישון קשורה עם ירידה בנוקשות עורקים (מתוך Hypertension)
מחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של Hypertension, מראה כי לוקח 10 שנים או יותר עבור עורקים של מעשנים לחזור לרמות גמישות דומה לאנשים, שלא עישנו מעולם.
לדברי החוקרים, קיימת עדות לכך שהסיכון למחלת לב יורד מספר שנים לאחר הפסקת עישון, אך עדיין לא יודעים מהו המנגנון לכך. החוקרים רצו לבדוק אם נוקשות העורקים משחקת תפקיד. בנוסף, החוקרים הראו בעבר, שעישון מעלה את נוקשות העורקים, אך לא היה ברור אם הפסקת עישון עשויה להיות קשורה עם ירידה בנוקשות העורקים.
במחקר השתתפו 554 אנשים עם יתר לחץ דם, שלא קיבלו טיפול עבורו מעולם. המשתתפים חולקו לקטגוריות הבאות : מעשן נוכחי, מעשן לשעבר ואף פעם לא עישן. לאחר מכן, המעשנים לשעבר חולקו בשנית בהתאם לכמה זמן הם לא מעשנים סיגריות – פחות משנה, יותר משנה אך פחות מעשר שנים ויותר מעשר שנים של הפסקת עישון.
החוקרים השתמשו בשתי מכונות בצורה שגרתית במרפאות היתר לחץ דם –מכשיר אחד מדד PWV (pulse wave velocity) והשני מדד החזרת גל (אינדקס אוגמנטציה [Aix] וזמן מעבר [Tr]). ההערכה לקחה 20 דקות כשהמטופלים שוכבים. התוצאות הראו, שלמעשנים נוכחיים ולמעשנים לשעבר, שהפסיקו לעשן לפני שנה, היו מדידות נוקשות גבוהות יותר בהשוואה ללא מעשנים.
במעשנים לשעבר, משך הפסקת העישון היה קשור ישירות לשיפור בנוקשות העורקים. שיפור מסוים נמצא לאחר שנה עד 10 שנים, אך פרמטרי נוקשות עורקים הגיעו לערכים תקינים רק לאחר יותר מעשור של הפסקת עישון. למרות שעשוי לקחת יותר מעשור להפוך שינויים ווסקולריים אלה, וכי האפקט יחסית קטן, הפסקת עישון עשויה להוריד שיעור אירועים קרדיווסקולריים באמצעות שיפור נוקשות עורקים אפילו במעשנים עם יתר לחץ דם ארוך טווח.
לידיעה במדסקייפ
טיפול ב-SSRI עלול לגרום לאפתיה בקשישים הסובלים מדיכאון (מתוך Ann Gen Psych)
ממחקר חדש זה עולה, כי בקרב קשישים הסובלים מדיכאון, שימוש ב-selective serotonin reuptake inhibitor (SSRI) עלול להוביל לאפתיה, למרות שיפור בתסמינים הדיכאוניים.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר תומכים בתוצאות שדווחו בעשור האחרון, כי השימוש ב-SSRI עשוי להיות קשור בהופעה של אפתיה.
במסגרת המחקר, איתרו החוקרים מתוך מאגר הנתונים של מרכז גריאטרי לאשפוז יום 384 קשישים הסובלים מדיכאון, כאשר 160 מתוכם טופלו ב-SSRI, ו-224 טופלו בנוגדי דיכאון ממשפחות אחרות.
בעזרת שימוש בסקאלה לדירוג אפתיה, שהחוקרים פיתחו על בסיס סקאלות ה-Geriatric Depression וה-Hamilton, נמצא כי 153 ממשתמשי ה-SSRI היו אפתיים בקבלתם, ו-128 נותרו אפתיים בשחרורם, בזמן ש-214 חולים שטופלו בנוגדי דיכאון אחרים היו אפתיים בקבלתם ו-157 נותרו אפתיים בשחרורם.
עפ"י דיווחי החוקרים, השימוש ב-SSRI לא היה מנבא לאפתיה בקבלה, אך עזר לנבא אפתיה בשחרור. נמצא, כי בקרב קבוצת המשתמשים ב-SSRI היו יותר חולים עם אפתיה בהשוואה לקבוצה של נוגדי הדיכאון האחרים, עם סיכון יחסי מתוקנן לאפתיה של 1.90.
החוקרים מסכמים ואומרים, כי על החולים והמטפלים להיות מודעים לתופעת לוואי פוטנציאלית זאת בעת השימוש ב-SSRI. יש לנקוט בניטור זהיר לאפתיה, ובהתחשבות בהחלפת סוג הטיפול בחולים המופיעים עם אפתיה, בכל החולים המקבלים SSRI.
Ann Gen Psych 2007;6:7
CLINICAL CROSSROADS, A 60-Year-Old Woman with Sexual Difficulties
JAMA. 2007;297:620-633 www.jama.com
לשאלת ההשתלמות