תכניות לבקרת שימוש בטבק צריכות להתמקד באוכלוסיות בהן הנטל הגדול של שימוש בטבק ויש לכלול במיוחד מתבגרים עם מוגבלויות ולערוך התאמות התומכות בהשתתפות אוכלוסיות אלו בתכניות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנת 2019, קרוב ל-30% מתלמידי התיכון בארצות הברית דיווחו על שימוש בסיגריות אלקטרוניות ב-30 הימים הקודמים. בקרב מתבגרים עם מוגבלויות תועד שיעור גבוה יותר של עישון סיגריות, בהשוואה לאלו ללא מוגבלויות, אך לא ידוע רבות אודות השימוש שלהם בצורות אחרות של טבק, כולל סיגריות אלקטרוניות.
במחקר הנוכחי החוקרים השוו את שיעורי הימצאות שימוש בטבק (סיגריות אלקטרוניות, סיגריות, סיגרים קטנים, סיגרים גדולים, נרגילה וטבק ללא עשן) בקרב תלמידי תיכון עם לפחות מוגבלות אחת, בהשוואה לאלו ללא מוגבלויות.
במסגרת המחקר נאספו נתונים מסקר בקרב בני נוער בשנים 2015 ו-2017 שהיו בכיתה יא'. הם בחנו את שיעורי ההימצאות של שימוש בטבק בהווה (30 ימים אחרונים) לפי סוג המוצר ונוכחות מוגבלות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת שיעורי ההימצאות להערכת הקשר בין מצב המוגבלות ובין שימוש בטבק לפי מוצר: סיגריות דליקות בלבד, סיגריות אלקטרוניות בלבד, או שימוש משולב בסיגריות דליקות ואלקטרוניות.
בקרב תלמידים עם מוגבלויות תועד סיכוי גבוה יותר לשימוש במוצרי טבק שונים, בהשוואה לאלו ללא מוגבלויות, כולל סיגריות (12.3% לעומת 5.4%), סיגרים גדולים (7.0% לעומת 5.4%), נרגילות (6.2% לעומת 3.8%) וסיגריות אלקטרוניות (18.3% לעומת 12.3%). במודלים מתוקנים, בקרב תלמידים עם מוגבלויות תועדה שכיחות גבוהה יותר של שימוש בסיגריות דליקות בלבד (יחס שיעורי הימצאות של 1.55, רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.84), סיגריות אלקטרוניות בלבד (יחס שיעורי הימצאות של 1.36; רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.59), או בשני התכשירים (יחס שיעורי הימצאות של 1.52; רוו חבר-סמך 95% של 1.29-1.80), בהשוואה לתלמידים ללא מוגבלויות.
ממצאי המחקר מעידים כי על תכניות למניעת שימוש בטבק להתמקד באוכלוסיות עם הנטל הגדול ביותר של שימוש בטבק, דוגמת מתבגרים עם מוגבלויות.
Prev Chronic Dis. 2020;17
לידיעה במדסקייפ