יעילות מחוכים שונים בעקמת מותנה בשימוש במכשיר משך 20-23 שעות ביממה. הערכות סובייקטיביות של משך שעות השימוש במחוך לרוב אינן תואמות להערכות אובייקטיביות (דברי המטופל לעומת מד לחץ או טמ"פ המוצמד למחוך). ההיענות לשימוש במחוך, כפי שבאה לידי ביטוי בשעות שימוש בפועל לעומת שעות מומלצות, מהווה כשני שליש בלבד. (כלומר אם הומלץ להשתמש במחוך 18 שעות ביממה בפועל, בממוצע השימוש בו הוא ל 12 שעות בלבד). בין הגורמים המנבאים היענות נמוכה לטיפול במחוך, נכללים הערכה עצמית נמוכה, טיפוס חרדתי, תמיכה סביבתית לקויה ורמת ציפיות נמוכה מהצלחת הטיפול. מחוך קשיח מתאפיין במגושמות יחסית, נוקשות ואי נוחות שעלולים להגביר את חוסר ההיענות לטיפול. כאן היתרון של מחוכים גמישים כמו למשל SpineCor (SC). מחוך זה מבוסס על בסיס פלסטי הנתמך באגן, לבסיס מחוברות רצועות הנתפסות סביב הירכיים בחלקן העליון, סביב המותניים ומעל הכתפיים. בניגוד למחוך הקשיח הפועל ע"י כוח ישיר, עיקרון הטיפול ב SC הוא יצירת תנועות מתקנות בעמ"ש ספציפיות לכל עקמת, תוך שילוב המערכת הנוירומוסקולרית. מפתחי המכשיר טוענים לכ 7%5 הצלחה בטיפול. לעומתם במחקרים בלתי תלויים מדווח על אחוזי כישלון גבוהים יותר במחוך הגמיש לעומת המחוך הקשיח.
מטרת המאמר הייתה לבדוק את ההיענות לשימוש ב SC ולהוסיף מידע לגבי יעילותו.
שיטות: במחקר נכללו 12 מטופלות שלקו בעקמת כשזווית קוב בין 20-45 מעלות. כולן טופלו ב SC. תחילת הטיפול לפני הופעת המחזור או עד שנה לאחריו. משך השימוש המומלץ היה 22-23 שעות ביממה עד לגיל בגרות גרמית. (שנתיים לאחר תחילת המחזור, ופחות מ 1 ס"מ צמיחה בחצי שנה אחרונה לטיפול).
מספר שעות השימוש במכשיר הוערך ע"י מדי טמ"פ שהוצמדו למחוך. ההיענות לטיפול הוגדרה על פי מספר השעות בפועל בו נחגר המכשיר לעומת 23 השעות המומלצות. לכל חולה ניתנו שני מחוכים גמישים על מנת לאפשר כיבוס המחוך.
תוצאות: 12 בנות בגיל ממוצע 13 שנים (טווח 10-15.6) נכללו במחקר. משקלן הממוצע 47.5 ק"ג וגובהן 160 ס"מ בממוצע. ה BMIהממוצע היה 18.7 (טווח 16.4-23.4). שתים מהמטופלות טופלו בעבר במחוך קשיח. זווית קוב לפני הטיפול היתה בממוצע 27.4 (20-35 מעלות) ובתום תקופת המחקר 22.7 (10-43 מעלות). משך הטיפול במחוך היה בממוצע 7 חודשים (טווח 2-26). בשתי מטופלות העקמת התקדמה למרות הטיפול מעל 5 מעלות.
ההיענות לשימוש במכשיר הייתה בממוצע 50% (טווח 12-96%), כלומר המטופלות השתמשו במכשיר בממוצע כ 12 שעות ביממה בלבד!
דיון: הטיפול ב SC בסקוליוזיס הוחל לראשונה ב 1993. ממציאי המכשיר הצביעו על מעלותיו לעומת המכשיר הקשיח: היכולת להעריך את מנח עמוד השדרה ללא צורך בצילומי רנטגן, עובדה המקטינה את החשיפה לקרינה, פחות מגבלות תנועה, פחות הגבלת נפח בית חזה, ותוצאה דומה לתוצאה המושגת בטיפול במכשיר הקשיח. אבל בשני מחקרים נוספים בלתי תלויים נמצא כי יעילות ה SC לעומת המכשיר הקשיח נמוכה. במחקרים שבדקו ההיענות למכשיר ותופעות לוואי כפצעי שפשוף, כאבים והשתתפות בספורט לא נמצא יתרון ל SC על המכשיר הקשיח. לגבי ההיענות נמצא כי ההיענות ל SC נמוכה גם יחסית להיענות למכשיר הקשיח, 54% במחקר הנוכחי לעומת 57-85% על סמך הערכה אובייקטיבית במחקרים לגבי מחוך קשיח.
SC התקבל תחילה בהתלהבות ע"י רופאים והורים מתוך מחשבה שבהיותו פחות מגושם, פחות מגביל תנועה ופחות בולט הוא יתקבל אהדה גם ע"י הילדים. מסתבר כי המטופלים הצעירים התלהבו פחות. נמצא כי הגורמים העיקרים לאי שימוש במכשיר הגמיש היו פסיכולוגיים בעיקר. לחץ חברתי, תמיכה משפחתית, הערכה עצמית נמוכה, תדמית גוף נמוכה וחוסר אימון בהצלחת המכשיר.
לפיכך מסיקים המחברים כי תכנון מוקדם של אסטרטגיות לשיפור ההיענות למכשיר ותמיכה פסיכולוגית הם החשובים בטיפול במתבגרות הלוקות בעקמת, יותר מאשר סוג המכשיר,.
Hasler CC. Wietlisbach S. Buchler P. Objective compliance of adolescent girls with idiopathic scoliosis in a dynamic SpineCor brace. J Child Orthop (2010) 4:211–218
הערות העורך: אין ספק שמדובר במאמר שרמתו שאינה מהגבוהות. הסקת מסקנות על קבוצת מחקר של 12 מטופלות בלבד, הסתמכות מקסימלית על מדידת זוויות כאשר המודד יודע במה ובמי מדובר וכן הלאה. אבל הנקודה בה ברצוני להתמקד נעוצה דווקא בהיענות. הקבוצה משוויץ העסיקה אורטופד גב, פיזיותרפיסט ומכשירן שלמדו את השיטה מהיצרן. בכל ביקור בוצעו מדידות, כל מטופלת קבלה שני מכשירים המהווים לפחות תיאורטית מכשירים חדשניים. ומה קרה? הילדים למעשה לא השתמשו במכשיר (נכון יותר לומר: השתמשו במכשיר באופן בו למעשה הוא חסר יעילות). בפרקטיקה שלנו אנו יכולים להיות טכנאים מעולים, יודעים את תורות האורטופדיה, אנטומיה ופיסיולוגיה על בוריין, בקיאים בכל החידושים האחרונים ובתגליות המרעישות. אבל מה לעשות, אנו עובדים מול מטופלים, ואם לא נשכיל ליצור עימם את הקשר הנכון ואת יחסי האימון הרצויים, כל הידע, המאמץ והניסיון יהיו חסרי משמעות מבחינת המטופל.