מנח עמוד שדרה מתני – האם צריך וניתן לשנותו?

סקירתה של שלומית בושי, עורכת מדור פיזיוטרפיה

פיזיותרפיסטים רבים מנסים להפחית ולמנוע כאבי גב תחתון על ידי שיפור של מנח עמוד השדרה המתני, למרות שקיימים מעט מאוד נתונים בספרות המצדיקים גישה טיפולית זו.

מקובל לחשוב כי עמדה לא תקינה של עמוד השדרה המתני, היפרלורדוזיס (עקומה מתנית מוגברת) או היפולורדוזיס (עקומה מתנית מוקטנת), גורמת לשינוי בפעילות השרירית באיזור ולעומסי יתר על הגב התחתון המשפיעים על התפקוד היומיומי. אך לא קיימת כיום הגדרה מקובלת בספרות להיפרלורדוזיס והיפולורדוזיס והאבחנה נעשית על פי הסתכלות ושיקול דעתו של הפיזיותרפיסט בקליניקה. יתרה מזאת, אין מחקרים שבדקו האם ניתן באמצעות טיפול פיזיותרפי לשנות את היציבה, והאם אכן יש בכך להפחית את העומסים על הרקמות.

בפני החוקרים עמדו מספר שאלות:

1. האם קיים הבדל באופן ביצוע פעילויות יומיומיות (ADL) בין אנשים עם היפולורדוזיס

והיפרלודוזיס מתני?

2. האם תכנית אימון של 12 שבועות יכולה באמת לשנות את מנח עמוד השדרה המתני, ואם כן

האם יש הקטנה של העומסים על עמוד השדרה המתני בזמן ביצוע פעולות .ADL

ראשית היה צורך לזהות אנשים עם היפרלורדוזיס והיפולורדוזיס מתוך אוכלוסיה גדולה. לשם כך נבחרו 150 סטודנטים בריאים ללא כאבי גב תחתון או ליקויים שונים בעמוד השדרה המתני, ונמדדה זוית עמוד השדרה המתני בין L1-S1. מתוכם נבחרו 18 נשים שהיוו את אוכלוסית המחקר: 6 עם היפרלורדוזיס, 6 עם היפולורדוזיס ו-6 נשים ששימשו כקבוצת ביקורת.

על ידי בדיקת EMG במנוחה נמצא ה- neutal zone) NZ), הטווח בו העומס על המייצבים הפסיביים של עמוד השדרה הוא מינימלי, וכל התרחקות מאיזור זה מעלה את העומס על הרקמות ואת הסיכון לפגיעה. נמדדה זוית עמוד השדרה ומידת ההתנגדות של המייצבים הפסיביים של עמוד השדרה בזמן ישיבה, עמידה והליכה. על סמך הנתונים שנבדקו בוצע חישוב של מידת העומס המופעל על המייצבים הפסיביים של עמוד השדרה המתני.

לאחר הבדיקה הראשונית הנבדקים החלו בתכנית אימונים בת 12 שבועות שהותאמה להם על פי יציבתם. על הבדיקות חזרו לאחר 6 שבועות ובתום תכנית האימונים.

נמצא שוני במנחי עמוד השדרה והעומסים שחושבו בזמן ישיבה, עמידה והליכה בין קבוצות הנשים עם היפרלורדוזיס והיפולורדוזיס לפני תכנית האימונים.

כל הנבדקים ישבו ב- flexion יחסית ל-NZ. ההיפולורדוטיים ישבו ב-flexion רב יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות, ולכן סבלו מעומס רב יותר על עמוד השדרה המתני בזמן ישיבה.

הנבדקים ההיפרלורדוטיים עמדו ב-extension יחסית ל NZ בעוד ששתי הקבוצות האחרות עמדו בטווח ה NZ.

כל שלושת הקבוצות הלכו כשעמוד השדרה המתני בטווח ה-NZ.

בתום תכנית האימונים המנח המתני בשתי הקבוצות נעשה פחות קיצוני והתקרב יותר לכיוון ה-NZ. הנבדקים בכל הקבוצות עמדו והלכו בתוך ה-NZ וישבו כשעמוד השדרה המתני בכיפוף ביחס ל-NZ.

לסיכום-

המחקר הראה כי יש הצדקה בשינוי מנח עמוד השדרה המתני על מנת להפחית את העומסים על הרקמות. עוד עולה מהמחקר כי קיים הבדל בעומסים המופעלים על עמוד השדרה המתני בזמן ישיבה, הליכה ועמידה בין אנשים עם היפרלורדוזיס והיפולורדוזיס, ולכן יש להביא זאת בחשבון כשבונים תכנית אימון למניעת כאבי גב תחתון ולשיקום.

Scannel JP, McGill SM. Lumbar Posture – Should It, and Can It Be Modified? Astudy of Passive Tissue Stiffness and Lumbar Position During Activities of Daily Living. Phys Ther. 2003;83:907-917.