מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Spine עולה כי במהלך ניתוחים להכנסת ברגים לגופי חוליות בעמוד השדרה השימוש במערכת ניווט בסיוע מחשב, המבוססת על בדיקת CT, מביא לתוצאות מדויקות יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הבטיחות והדיוק של הכנסת בורג לחלק האחורי של גוף החוליה (Pedicle) באמצעות שתי גישות שונות להשגת נתוני בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (לפני הניתוח ובמהלך הניתוח), למערכות בהכוונת-מחשב. מדגם המחקר כלל 100 חולים.
מהתוצאות עולה כי הצבת הבורג במקום שגוי ופגיעה בקורטקס של הפדיקל תועדה בלמעלה מ-20% מהמקרים ועשויה להוביל לפגיעה בעצבים וכלי דם. פיתוחים טכנולוגים רבים תוארו במטרה לצמצם את טווח הטעות, דוגמת ניתוח מונחה הדמיה עם פלאורוסקופיה או CT. עם זאת, גם לטכניקות אלו חסרונות. כעת הכוונה להעריך את השימוש בסריקת CT תוך-ניתוחית, שתאפשר לתת מענה לחלק מהשלבים הקריטיים במהלך הניווט בעמוד השדרה, דוגמת שינויים התלויים במנח, וכך תביא לשיפור הדיוק בפרוצדורות אלו. החוקרים ערכו השוואה ודנו בתוצאות איסוף נתונים ע"י בדיקת CT לפני הניתוח ובמהלך הניתוח.
מדגם המחקר כלל 100 חולים עם אבחנה של ספונדילוליסתזיס ניווני של עמוד השדרה המותני, שעברו קיבוע ניתוחי של הפדיקל בעמוד השדרה המותני באמצעות מערכה בהנחיית מחשב, מבוססת CT. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: בקבוצה I, בדיקת CT לפני הניתוח שימש למערכת הניווט; בעוד שבקבוצה II, הניתוח בוצע תוך השלמת בדיקת CT במהלך הניתוח.
מבין 504 ברגים בשימוש, 471 הוצבו נכונה לתוך הפדיקל (93.5%); שיעורי הדיוק בקבוצה I עמדו על 91.8%, בעוד שבקבוצה II עמדו על 95.2% (ללא הבדל מובהק סטטיסטית). שיעורי הפרפורציה הכוללים עמדו על 6.5% (33 ברגים): 21 בקבוצה I ו-12 בקבוצה II. 28 ברגים גרמו לפרפורציה של פחות מ-2 מ"מ בפדיקל (דרגה I), שלושה גרמו לפרפורציה של 2-4 מ"מ (דרגה II), ורק בשני מקרים זוהתה פרפורציה של 4-6 מ"מ (דרגה III). מבין 33 ברגים שהוצבו במקום שגוי, רק אחד הוחלף (בדרגה III בקבוצה II). זמני הניתוח היו קצרים יותר בקבוצה II, עם הבדל מובהק סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי מערכת ניווט ניתוחית בסיוע מחשב, מבוססת על בדיקת CT, היא מדויקת ומביאה להצבת ברגים באופן מדויק יותר בחוליות עמוד השדרה.
Spine. 2011;36(24):2094-2098
לידיעה במדסקייפ