מנתונים חדשים עולה כי אירועי זקיף בניתוחי עמוד-שדרה צווארי מלווים בעליה משמעותית בשימוש במשאבי בתי חולים והחמרת תוצאות בתר-ניתוחיות. סוג הפרוצדורות ומספר רמות האיחוי משפיעים משמעותית על הסיכון לאירועי זקיף.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים נתונים ממאגר נתונים ארצי מבוסס-אוכלוסיה, במטרה להעריך את ההיארעות של אירועי זקיף בניתוחי עמוד-שדרה צווארי וכן את התוצאות סביב הניתוחים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירועי זקיף בניתוחי עמוד-שדרה צווארי הם סיבוכים בעלי פוטנציאל קטסטרופלי. עד כה לא אופיינו היטב שיעורי ההיארעות והתוצאות סביב ניתוחים על-רקע אירועי זקיף.
במסגכרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים ממדגם Nationwide Inpatient Sample לשנים 2002-2011 והתמקדו בחולים שעברו ניתוח אלקטיבי של עמוד-שדרה צווארי. אירועי זקיף כללו פרפורציה של הוושט, נזק לכלי דם, פגיעה עצבית, הותרת גופים זרים וניתוח של האתר השגוי. הם אספו נתונים אודות המאפיינים הדמוגרפיים של החולים, מחלות רקע, פרוצדורות, משך האשפוז, עלויות האשפוז והתוצאות לאחר-ניתוח.
החוקרים זיהו כ-251,000 פרוצדורות של עמוד-שדרה צווארי בין השנים 2002-2011, כאשר מבין אלו ב-123 חולים תוארו אירועי זקיף (0.5 ל-1,000 מקרים). איחוי צווארי קדמי-אחורי לווה בסיכון מוגבר לנזק לכלי הדם (יחס סיכויים של 4.5), בעוד שהחלפה מלאה של דיסק צווארי לוותה בסיכון מוגבר לפרפורציה של הוושט (יחס סיכויים של 10.9) ופגיעה בעצבים (יחס סיכויים של 36.4). איחוי צווארי אחורי לווה בסיכון מוגבר לניתוח אתר שגוי (יחס סיכויים של 3.9).
בקרב חולים בהם תוארו אירועי זקיף משך האשפוז היה ארוך יותר, עם היקף עלויות גבוה יותר וכן עליה בשיעורי התמותה ובשיעורי ההיארעות של סיבוכים לאחר-ניתוח.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להבנת האתיולוגיה של אירועי זקיף בניתוחי עמוד-שדרה צווארי ולבסס פרוטוקולים להפחתת גורמי הסיכון.
Spine. 2014;39(9):715-720
לידיעה במדסקייפ