חדשות

האם יש תועלת לשימוש בחגורת גב לאחר שברי דחיסה של עמוד השדרה (J Bone Joint Surg Am.)

22/12/2014

 

בקרב חולים עם שברי דחיסה, תוצאות מוגבלות, כאבי גב והתקדמות דחיסה של הגוף הקדמי היו דומים באלו שטופלו בחגורת גב רכה או קשיחה ובאלו שלא השתמשו בחגורת גב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Journal of Bone & Joint Surgery.

 

מעבר לעלות ואי-הנוחות הכרוכה בשימוש בחגורת גב, מהממצאים עולה כי טיפול בחגורת גב לשברי דחיסה אוסטיאופורוטיים חסר ערך מוסף בשיפור ריפוי שברים, ניידות וכאב. יתרה מזאת, ההידרדרות ההדרגתית באיכות החיים של החולים, כולל בריאות נפשית וסוציאלית, מדגישה את הצורך במניעת שברי דחיסה אוסטיאופורוטיים ושברים אחרים.

 

בתוך שלושה ימים מהפציעה, החוקרים חילקו באקראי 60 מטופלים (בגילאי 65 שנים ומעלה) עם שברי דחיסה אוסטיאופורוטיים, לקבוצת חולים ללא שימוש בחגורה, טיפול בחגורה רכה או טיפול בחגורה קשיחה. מדד Oswestry Disability Index 12 שבועות לאחר השבר הוגדר כתוצא הסיום העיקרי של המחקר, עם סף העדר-נחיתות שנקבע על ממוצע של 10 נקודות.

 

12 שבועות לאחר השבר, תוצא הסיום העיקרי הנ"ל בקבוצת הביקורת לא היה נחות בהשוואה למדד שתואר בקבוצת הטיפול בחגורת גב רכה או קשיחה.

 

במהלך המעקב, לא תוארו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי Oswestry Disability Index, מדדי כאב גב, יחס דחיסה של הגוף הקדמי, המצב הבריאותי הכללי, או שיעורי שביעות הרצון של המטופלים.

 

בכל שלוש הקבוצות, מדדי Oswestry Disability Index ומדדי VAS (Visual Analog Scale) לכאבי גב השתפרו עם הזמן לאחר השבר ויחסי דחיסה של הגוף ירדו משמעותית עם הזמן. מדדי SF36 (Short Form 36) ירדו 12 שבועות לאחר שברי דחיסה בכל הקבוצות, ממצאים המאשרים עדויות מוקדמות לירידה באיכות החיים לאחר שברי דחיסה.

 

החוקרים מציינים כי ההיארעות השנתית של שברי דחיסה בעמוד השדרה נעה סביב 700,000 מקרים, ועל-כן הם נפוצים כמעט פי שתיים בהשוואה לשברים אוסטיאופורוטיים אחרים. למעלה מ-30% מהנשים בגילאי 70 שנים ומעלה אובחנו עם שבר עמוד-שדרה אחד או יותר, על-רקע אוסטיאופורוזיס.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי תוצאות הטיפול בחולים ללא חגורת גב דומות לתוצאות הטיפול עם חגורת גב.

 

J Bone Joint Surg Am. 2014;96:1959-1966

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני