מערכת מחשב המתרגמת אותות אלקטרופיזיולוגיים ושוחת מסר לגירוי חשמלי המאפשר לחולים עם פגיעה בחוט השדרה ללכת על הקרקע, כך מתארים מומחים בדיווח מקרה שפורסם Journal of Neuroengineering and Rehabilitation. הממשקל מחשב-מוח (BCI או Brain-Computer Interface) עוקף את חוט השדרה הפגוע לשליחת אותות ישירות לשרירי הרגליים.
מדובר בשיאה של עבודה שארכה 5-6 שנים ובעקבות התוצאות החיוביות החוקרים חשים כי סביר להתקדם להשלמת בדיקות היתכנות באמצעות המערכת בהליכה על הקרקע. המומחים מסבירים כי הם זיהו הצלחה אינקרמנטלית לאורך הדרך וחשו יותר ויותר בטוחים בדרכם. הם התרגשו מאוד לראות כי הצליחו להגשים את היעד שהציבו.
במאמרם מתארים הכותבים חולה עם פגיעה בחוט שדרה, גבר בן 26 שנים לאחר פגיעה בגובה T6. החולה נבחר לאחר שעמד בכל הקריטריונים הנוקשים להכללה/אי-הכללה – פציעה בגובה T6-T12 וללא סיבוך רפואי, דוגמת דיסרלפקסיה אוטונומית, אורתוסטטיזם, פצעי לחץ, נוירופתיה היקפית, אוסטיאופורוזיס חמור או שברים בגפיים תחתונות.
החולה לא הצליח להניע את הגפיים התחתונות ושלל תחושה מתחת לגובה הפגיעה למעט תחושה מינימאלית של מלאות בשלפוחית השתן. הוא עבר אימונים במשך מספר שבועות להכרת גלי המוח לשליטה בתנועות בסביבת מציאות מדומה.
החוקרים התבססו על דמות זמינה במשחק וידאו קיים. השינוי בגלי המוח המופיע כאשר מנסים לנוע זהים לאלו המשמשים לבקרת התנועה במשחקי הוידאו. שרירי המטופל, שעברו אטרופיה לאור חוסר שימוש בשרירים במשך שנים לאחר השיתוק, עברו אימונים מותאמים.
לשימוש במערכת, החולה נשא מכשיר EEG נייד בתיק גב השולח אותות למחשב נייח וכאשר החולה עמד וחשב ללכת, המערכת נכנסה לפעולה. המחשב ביצע את עבודת ההכנה ושולח אותות אל-חוטיים למערכת גירוי חשמלי.
בניסוי הנוכחי החולה קיבל תמיכה פיזית בכדי לעמוד. שרירי הגב התחתון שלו חלשים עקב הפציעה והוא אינו מסוגל לעמוד בכוחות עצמו. מהניסוי עלה כי החולה הצליח להשתמש בעוצמת המוח שלו בכדי להישאר לעמוד, להתחיל הליכה, לכבות את דפוס ההליכה ולעמדו שוב למשך מספר שניות. בסיכומו של דבר, הוא הלך 3.8 מטרים.
למרות שגלי המוח שלו משמשים בסופו של דבר לבקרת תנועת הרגליים, הוא יכול להקשיב ולשמוע אחרים בזמן ההליכה. אמנם לא נערכה בדיקה רשמית לכך, אך מדי פעם הוא הצליח להפיק מספר מילים ללא הפרעה לתפקוד המערכת. הדבר נובע ככל הנראה מהעובדה שהמערכת תוכננה לזהות אותות מאזורים תחושתיים ומוטוריים ולא מאזורי שמיעה או ראיה במוח ולכן התכנה ככל הנראה מתעלמת מאותות אלו.
J Neuroeng Rehabil. 2015;12:80
לידיעה במדסקייפ