מאמרי מערכת

מה התחדש ביל''ד בפברואר 2020 ? סקירתו החודשית של פרופ' יאיר יודפת, החברה ליל''ד

01/03/2020

לפניכם סקירת העיתונות לחודש פברואר 2020 מאת פרופ' יודפת.

האם הורדת צריכת המלח מורידה את לחץ הדם גם בנורמוטנסיביים? מטה-אנליזה

מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים ממדינות שונות היתה לבדוק את הקשר תלוי –תגובת-מינון בין הנתרן ושינויים בלחץ הדם תוך בדיקת משך ההתערבות להמשך קריאה ←

האם הורדת הערך הדיאסטולי מ – 90 ממ"כ ל – 80 ממ"כ לפי הנחיות 2017 ACC/AHA אינו מעלה את הסיכון ה – CV?

מטרת המחקר שבוצע ע"י חוקרים באירלנד היתה להשוות את השכיחות של יל"ד דיאסטולי בדיד בארה"ב לפי הקריטריונים של 2017 ACC/AHA לעומת הקריטריונים של ה – JNC7 משנת 2003 לאפיין ע"י עיבוד מסוג "חתך" את הקשרים ארוכה הטווח של יל"ד דיאסטולי בדיד והתוצאים. להמשך קריאה ←

היש חדש בנייר העמדה של קבוצת העבודה של החברה האירופית ליל"ד בנושא הפרעה בתיפקוד המיני בגברים?

בריאות סקסואלית מהווה חלק אינטגרלי בבריאות הכללית. חיים סקסואליים פעילים קשורים באיכות חיים טובה. לבריאות סקסואלית ולמחלות קרדיו-וסקולריות יש גורמים משותפים (יל"ד, סוכרת, דיסליפידמיה, השמנה ועישון) ומנגנון ויסות משותף (תיפקוד אנדותליאלי, דלקת תת-קלינית וטרשת עורקים). בגלל עובדות אלו חשוב להבין את הפתופיזיולוגיה והטיפול בהפרעה בתיפקוד המיני. להמשך קריאה ←

האם יש קשר בין עובי אינטימה-מדיה של עורק התרדמה ושבץ מוח חדש?

מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק את הקשר בין ממוצע עובי האינטימה-מדיה של עורק התרדמה והסיכון לאירוע מוחי ראשון ולבדוק השפעה אפשרית של יל"ד. להמשך קריאה ←

האם אמלודיפין יעיל יותר מיתר סוגי התרופות בהורדת הסיכון ל-Gout? – עיבוד נוסף מ – ALLHAT

מטרת העיבוד המשני לאחר מעקב של שנה של מחקר ALLHAT היתה לבדוק השפעת סוגי הטיפולים השונים על הסיכון ל- Gout להמשך קריאה ←

הנחיות חדשות להתייחסות לשינויים עונתיים בלחץ דם ע"י קבוצת העבודה האירופית לניטור לחץ דם ושונות קרדיו-וסקולרית.

לחץ הדם מציג שונות עונתית עם רמות נמוכות בטמפרטורה סביבתית גבוהה ורמות גבוהות יותר בטמפרטורה נמוכה. תופעה זאת משפיעה על שני המגדרים, על כל קבוצות הגיל, עלנורמוטנסיביים ועל חולי יל"ד. להמשך קריאה ←

האם השתתפות בקרב מעלה את הסיכון ליל"ד ופציעה בקרב מגבירה עוד יותר את הסיכון?

מטרת המחקר היתה לבדוק האם להשתתפות בקרב ובעיקר פציעה יש השפעה ארוכת-טווח על עלייה בסיכון ליל"ד דרך תגובות דלקתיות, דחק נפשי והתנהגויות בריאותיות. להמשך קריאה ←

האם אמלודיפין היא התרופה הכי יעילה עם משך פעילות הארוך ביותר להורדת לחץ הדם?

בכנס AAFP Geriatric Medicine 2019  שהתקיים בדצמבר  בפלורידה הוצגו נתונים שנאספו מ – 4 מחקרים אקראיים ומבוקרים (ביניהם SPRINT) שנערכו בקרב האוכלוסייה המבוגרת. לפי דיווח זה לאמלודיפין יש יתרון מינון/תגובה מעבר ליתר חסמי תעלות הסידן. להמשך קריאה ←

האם אין כל הבדל בין סוגי התרופות להורדת לחץ דם בהשפעתם על האירועים ה – CV? מטה-אנליזה

מטרת המטה-אנליזה שבוצע ע"י חוקרים מארה"ב היתה לבדוק אילו סוגי תרופות ליל"ד נמצאו כקשורים בהורדת האירועים ה – CV הראשונים. נכללו מחקרים אקראיים שבדקו את השפעת סוגי התרופות השונות (ACEIs, CCBs (דיהידרופירידינים ולא דיהידרופירידינים), חסמי ביטא, ARBs ודיורטיקה) שדיווחו על תוצאים CV סלקטיביים כולל תמותה CV, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ורה-וסקולריזציה עם לפחות 6 חודשי מעקב. להמשך קריאה ←

האם מרבית תופעות הלוואי החמורות במחקר SPRINT נבעו ממאפיינים של החולים לפני תחילת המחקר בעיקר באלו עם סיכון CV גדול? עיבוד לאחר מעשה.

מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין תופעות הלוואי החמורות במחקר SPRINT לבין אירועי CV. להמשך קריאה ←

האם היפראוריצמיה, השמנה, רמת הגלוקוזה בצום ומהירות גדולה גל הפעימה בסדר יורד הם גורמי סיכון ליל"ד?

מטרת החקר שבוצע בסין היתה לבדוק את הקשר בין גורמי סיכון מטבוליים ומהירות גל הפעימה ליל"ד בקרב 5,185 תלמידי קולג' שתוכם נבחרו 265 סטודנטים לבדיקות גופניות ומעבדתיות ומהירות גל הפעימה קרסול-ברכיאלי. להמשך קריאה ←

האם הוספה של המעכב רנין (אליסקירן) ל-ARB או ל – CCB בחולי יל"ד מאפשרת איזון טוב יותר במחיר של נשירה, היפרקלמיה ופגיעה בכליות?

מטרת המחקר הרב-מרכזי, הפתוח, הפרוספקטיבי והתצפיתי שבוצע ביפן היתה לבדוק את היעילות של הוספת אליסקירן (במינון 150-300 מ"ג) לבד או למטופלים שטופלו בתרופה אחת או ב – ARB (ולסרטן – המינון אינו מצויין) או ב – CCB (אמלודיפין (המינון אינו מצויין) במעקב של 12 חודשים. להמשך קריאה ←

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני