מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שפורסם ב-JAMA הראה כי שימוש רסנטי בנוגדי קרישה אוראליים שאינם אנטגוניסטים של ויטמין K (NOACs), אינו קשור לסיכון מוגבר לדימום בעקבות טיפול ב-alteplase תוך ורידי עבור שבץ איסכמי.
למרות ש-NOACs מונעים ביעילות שבץ איסכמי הקשור לפרפור פרוזדורים לא מסתמי, בכל שנה חלק קטן מהחולים הנוטלים תרופות אלו סובלים משבץ. ההנחיות העדכניות ממליצות שלא לטפל ב-alteplase IV, טיפול הרפרפוזיה הסטנדרטי, בחולים שלקחו לאחרונה NOACs, בגלל סיכון מוגבר לדימום תוך מוחי סימפטומטי (sICH). עם זאת, מעט מחקרים העריכו את הבטיחות של alteplase בחולים שנטלו NOACs לפני השבץ שלהם. המחקר התמקד בחולים שקיבלו alteplase IV תוך 4.5 שעות מהופעת שבץ איסכמי בין 2015 ל-2020. חולים שלקחו וורפרין, נוגד קרישה שאינו NOAC, או מספר נוגדי קרישה לא נכללו. התוצא העיקרי הייתה sICH במהלך 36 שעות לאחר IV alteplase בחולים שלקחו NOACs, בהשוואה לאלו שלא. מדדי בטיחות משניים כללו תמותה באשפוז ודימום מסכן חיים או דימום סיסטמי חמור בתוך 36 שעות. החוקרים העריכו גם תוצאות תפקודיות משניות, כולל הליכה עצמאית, מיקום השחרור, חופש מנכות (ציון Rankin מתואם של 0 עד 1) ועצמאות תפקודית (mRS של 0 עד 2). הניתוח הנוכחי כלל 163,038 חולים (גיל חציוני, 70 שנים; 50.9% גברים). בסך הכל, 1.4% מהחולים נטלו NOACs לפני השבץ, ו-98.6% לא נטלו.
המטופלים שנטלו NOACs היו מבוגרים יותר (גיל חציוני, 75 שנים) מאלו שלא נטלו (גיל חציוני, 70 שנים), ולחולים שלקחו NOACs היתה גם שכיחות גבוהה יותר של מחלות נלוות (כגון פרפור פרוזדורים או מחלת עורקים כליליים) ושבץ מוחי חמור יותר מאלו שלא נטלו (ציון NIH Stroke Scale [NIHSS] ממוצע, 10 לעומת 7). בנוסף, מטופלים הנוטלים NOAC היו בסבירות גבוהה יותר לקבל טיפול אנדווסקולרי מאשר אלו שלא קיבלו (18.8% לעומת 11.5%).
השיעור הלא מותאם של sICH היה 3.7% בחולים שנטלו NOACs ו-3.2% בחולים שלא נטלו נוגדי קרישה. כאשר החוקרים התאימו את הנתונים לציון NIHSS ולגורמים קליניים, הם לא מצאו הבדל משמעותי בתוצאה זו בין הקבוצות. באופן דומה, לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאות הבטיחות המשניות לאחר התאמות נתונים. נקודות הסיום התפקודיות המשניות היו טובות יותר בחולים שנטלו NOACs. מטופלים אלו היו בעלי סבירות גבוהה יותר ללכת באופן עצמאי בשחרור (aOR, 1.25), להשתחרר הביתה (aOR, 1.17), להיות ללא מוגבלות בשחרור (aOR, 1.22), ולהיות עצמאיים תפקודית בשחרור (aOR, 1.27) מאשר חולים שלא נטלו נוגדי קרישה.
לכתבה ב-Medscape