מנתונים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר ResearchSquare עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של סינקופה וזו-וגאלי המטופלים במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) שיעורי הישנות סינקופה במהלך שנה אחת היו נמוכים משמעותית, בהשוואה לחולים דומים שלא קיבלו טיפול בתרופות ממשפחה זו.
מחקר SCAN כלל 607 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, מבין אלו 161 קיבלו טיפול במעכבי SGLT-2 לאורך לפחות שישה חודשים לפני הגיוס למחקר ו-446 חולים לא קיבלו טיפול זה. בכל החולים תועד אירוע סינקופה וזו-וגאלי במהלך מבחן טילט.
בעת הגיוס למחקר ושנה מאוחר יותר כל החולים השלימו סדרת בדיקות דם, הערכות לבביות ונוירולוגיות. החוקרים בחנו בתחילת המחקר ולאחר שנה את וריאביליות קצב הלב, עם מיפוי לב להערכת פעילות עצב סימפתטי לבבי והישנות סינקופה וזו-וגאלי.
בקרב חולים שטופלו במעכבי SGLT-2 בתחילת המחקר תועדה ירידה משמעותית של 45% בהיארעות סינקופה וזו-וגאלי במהלך שנה אחת של מעקב, בהשוואה לחולים שלא טופלו במעכבי SGLT-2. החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי שכלל מספר ערפלנים דמוגרפיים וקליניים, כולל גיל, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, קצב לב ושימוש בחסמי ביתא.
בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת, בהשוואה למטופלים במעכבי SGLT-2, בקרב אלו שלא טופלו בתרופות אלו תועדו רמות גבוהות יותר של סמני דלקת וקטכולאמינים, איזון גליקמי גרוע יותר והפרעה משמעותית יותר בתפקוד מערכת אוטונומית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי טיפול במעכבי SGLT-2 עשויים להפחית הפרעה בתפקוד אוטונומי לבבי, ככל הנראה משנית להשפעות של התרופות במשפחה זו על התפקוד הסימפתטי הסיסטמי והלבבי.
מתוך ResearchSquare
לידיעה במדסקייפ