מאת מערכת אי-מד
מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Cardiovascular Pharmacology and Therapeutics, עולה כי טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון מסוג Testosterone Undecanoate (נבידו) נסבל היטב עם היענות גבוהה לטיפול ושביעות רצון גבוהה של המטופלים. החוקרים מצאו כי בקבוצת החולים שטופלו בטסטוסטרון שיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם היו נמוכים משמעותית.
לדברי החוקרים, בהעדר מחקרים פרוספקטיביים, מבוקרי-פלסבו, גדולים וממושכים, עדויות מוצקות באשר לבטיחות הקרדיווסקולארית של הטיפול בטסטוסטרון מקורן במחקרים תצפיתיים בלבד. עד כה, נערכו מחקרים מוגבלים להשוואת ההשפעות של טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונאדיזם שקיבלו טיפול או נותרו ללא טיפול בטסטוסטרון. במאגר שהקימו החוקרים הם ביקשו לבחון את התועלת והבטיחות ארוכת הטווח של הטיפול בגברים וכעת מדווחים על תוצאות השוואת השפעות טיפול בטסטוסטרון על מדדים שונים התורמים לסיכון הקרדיווסקולארי בגברים עם היפוגונאדיזם.
מדובר במחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שכלל 656 גברים (גיל ממוצע של 60.7 שנים) עם רמות טסטוסטרון כולל של עד 12.1 ננומול/ליטר ותסמיני היפוגונאדיזם. בקבוצת הטיפול, 360 גברים טופלו ב-Testosterone Undecanoate פראנטרלי במינון 1,000 מ"ג במרווח של 12 שבועות, לאחר מרווח ראשוני של 6 שבועות, למשך עד עשר שנים. 296 גברים שסירבו לטיפול בטסטוסטרון שימשו כקבוצת ביקורת.
חציון משך המעקב אחר משתתפים בשתי הקבוצות עמד על שבע שנים. החוקרים השלימו מדידות לפחות פעמיים בשנה ובחנו את הנתונים לאחר שמונה שנים, תוך הערכת השינוי הממוצע לאורך הזמן בין שתי הקבוצות.
החוקרים מדווחים על שני מקרי תמותה בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון, כאשר בשני המקרים נקבע כי הסיבה לא הייתה מחלה קרדיווסקולארית. בקבוצת הביקורת תועדו 21 מקרי תמותה, 19 מהם על-רקע אירועים קרדיווסקולאריים. היארעות מקרי תמותה בקבוצת הביקורת עמדה על 0.1145 מקרים לעשר שנות-מטופל, לעומת 0.0092 מקרים לעשר שנות-מטופל בקבוצת ההתערבות. הירידה המשוערת בתמותה בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון נעה בין 66-92%.
עוד מדווחים החוקרים על 30 אירועים מוחיים לא-פטאליים ו-26 אוטמים לבביים לא-פטאליים בקבוצת הביקורת, כאשר בקבוצת ההתערבות לא תועדו מקרים דומים.
לסיכום, בגברים עם היפוגונאדיזם, טיפול ארוך-טווח ב-Testosterone Undecanoate נסבל היטב ולווה בשביעות רצון גבוהה של המטופלים, לצד שיעור נמוך משמעותית של תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לגברים שלא טופלו בטסטוסטרון.
Journal of Cardiovascular Pharmacology and Therapeutics 1-20