בנשים עם היפרתירואידיזם סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד, עם עליה בסיכון לאורך זמן, כך מדווחים חוקרים מדנמרק, שמצאו עוד קשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ובין סיכון מופחת לסרטן שד. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת European Journal of Endocrinology.
החוקרים התבססו על נתונים ממספר מאגרים ארציים, כולל Danish National Patient Registry, לזיהוי כל הנשים בדנמרק עם אבחנה ראשונה בבית חולים של היפותירואידיזם או היפרתירואידיזם בין 1978-2013 ובחנו אילו נשים פיתחו סרטן שד.
ממדגם שכלל למעלה מ-4.1 מיליון נשים, החוקרים זיהו 61,873 נשים עם אבחנה של היפותירואידיזם בגיל חציוני של 71 שנים ו-80,343 נשים עם אבחנה של היפרתירואידיזם בגיל חציוני של 70 שנים. מרבית הנשים בשתי הקבוצות (65.8% ו-74.8%, בהתאמה) לא סבלו ממחלות רקע, ו-8.5% ו-3.5%, בהתאמה, היו שמנות.
חציון המעקב ארך 4.9 שנים ו-7.4 שנים, בהתאמה. בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, בנשים עם היפרתירואידיזם תועד SIR (Standardized Incidence Ratio) לסרטן שד של 1.11, עם עליה ל-1.13 לאחר חמש שנות מעקב. בנשים עם היפותירואידיזם תועד SIR לסרטן שד של 0.94, שלא השתנה עם הזמן.
עוד ממצא שעלה מהמחקר נגע לעליה בשיעור הנשים שאובחנו עם היפותירואידיזם במהלך תקופת המחקר, עם שכיחות של 15% מהנשים בשנים 1998-2002 לעומת 35.2% מהנשים בשנים 2008-2013. עם זאת, שיעורי אבחנה של היפרתירואידיזם נותרו יחסית יציבים ונעו סביב 20%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה קשר בין היפרתירואידיזם ובין עליה של 11% בסיכון להתפתחות סרטן שד, וקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ובין ירידה של 6% בסיכון הנ"ל.
Eur J Endocrinol. 2016;174:409-414
לידיעה במדסקייפ