אבחנה של היפותירואידיזם ראשוני מולד מתעכבת בחלק גדול מהיילודים, כך שאלו אינם מטופלים היטב ולכן בסיכון לפגיעה נוירו-קוגניטיבית שניתן היה למנוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ATA (American Thyroid Association).
על-פי הנחיות ה-AAP (American Academy of Pediatrics), אבחנת היפותירואידיזם ראשוני מולד – המוגדר בנוכחות ריכוז TSH של 20 mIU/L ומעלה – צריכה להיקבע במהלך השבועיים הראשונים לחיי היילוד ועד השבוע השישי לחיי הילדים, תפקודי התריס צריכים להיות מאוזנים, עם ריכוז TSH מתחת ל-5 mIU/L.
להערכת ההיענות להנחיות אלו, החוקרים בחנו את הנתונים אודות דגימות TSH מ-4,394 ילדים מתחת לגיל שנתיים, שהופנו לבדיקות אלו בבית חולים ביוטה בין 2006-2015.
מבין היילודים שלקחו חלק במחקר, ב-98 יילודים (2%) זוהו רמות TSH מעל הטווח האמור, כולל 82 יילודים (84%) שייצגו את דגימות TSH הראשונות שנאספו. בקרוב למחצית מבין 82 היילודים הללו האבחנה התעכבה, כאשר דגימת ה-TSH הראשונה לא נלקחה במהלך השבועיים הראשונים לחיי הילדים.
12 מבין 82 היילודים (15%) לא נבדקו שוב וב-28 יילודים (34%) הושג יעד TSH של 5 mIU/L או פחות מכך בתוך 28 ימים מהבדיקה הראשונה; עם זאת, ב-42 יילודים (51%) תועדה בדיקת TSH נוספת שעמדה על 5 mIU/L ומעלה חודש ויותר לאחר הבדיקה הראשונה, עדות לטיפול לא-הולם.
מהנתונים עלה עוד כי ב-16 יילודים עם ריכוז TSH מתחת ל-20 mIU/L בבדיקה הראשונית התפתחו בהמשך רמות מוגברות לאחר החודש הראשון לחיים (לאחר 92-690 ימים).
ממצאי המחקר מעידים כי בקרוב למחצית מהיילודים שאובחנו עם היפותירואידיזם ראשוני מולד חל עיכוב באבחנה.
מתוך כנס ה-ATA
לידיעה במדסקייפ