במאמר שפורסם בכתב העת Endocrine Practice מדווחים חוקרים על סדרת חולי סרטן שטופלו ב-Nivolumab (אופדיבו), ממשפחת מעכבי PD-1 (Programmed Cell Death Protein), אשר פיתחו במהירות הפרעה בתפקודי בלוטת התריס.
החוקרים אספו מקרים של הפרעות בתפקודי התריס לאחר התחלת הטיפול התרופתי, אשר הגיעו להערכה במכון האנדוקריני בבית החולים מאונט-סיניי בניו-יורק, בין אפריל 2016 ועד פברואר 2017. הם סקרו את הרשומות הרפואיות של החולים במטרה לזהות את המטופלים ב-Nivolumab עם הופעה חדשה של הפרעה בתפקודי התריס.
החיפוש העלה תשעה מקרים של הפרעה בתפקודי בלוטת התריס תחת טיפול ב-Nivolumab (4 גברים, 5 נשים, גיל ממוצע של 66 שנים). שבעה חולים בסופו של דבר פיתחו היפותירואידיזם. בחמישה חולים תועדו הפרעות בתפקודי התריס במהלך 90 הימים הראשונים להתחלת הטיפול (טווח של 21-84 ימים), שלושה מהם פיתחו היפרתירואידיזם זמני.
היפרתירואידיזם זמני התפתח במהירות להיפותירואידיזם; רמות TSH מוגברות זוהו בתוך 16-32 ימים מרמת TSH נמוכה אחרונה. בשני חולים ללא שלב היפרתירואידיזם, רמות TSH מעל 50 תועדו 18-28 ימים לאחר בדיקת ה-TSH התקינה האחרונה.
החוקרים כותבים כי לצד העליה בשימוש בתרופות ממשפחת מעכבי בקרה חיסונית, כך גם עולה הצורך באבחנה וטיפול מהירים במחלות בלוטת תריס על-רקע הטיפול התרופתי. בניגוד לגורמים אחרים לדלקת אוטואימונית של בלוטת התריס, במקרה של Nivolumab, היפותירואידיזם יכול להתפתח במהירות בתוך שלושה חודשי טיפול. חשוב לעקוב מקרוב אחר חולים אלו במטרה לזהות התפתחות הפרעה בתפקודי התריס.
Endocr Pract. 2017;23(10):1223-1231
לידיעה במדסקייפ