בקשישים עם תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס קיים סיכון מוגבר משמעותית לתמותה מכל-סיבה, אך ללא הוכחות לעליה בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. עם זאת, הסיכון המוגבר אינו תקף למצבים של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס.
במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של תת-פעילות של בלוטת התריס על תמותה בקשישים. הם ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, Cochrane Library, Scopus ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שפורסמו עד מאי 2019 ובחנו את הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ותמותה מכל-סיבה או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה.
הסקירה כללה 27 מחקרי עוקבה עם למעלה מ-1.1 מיליון משתתפים. מהנתונים עולה כי בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו עם תפקודי תריס תקינים (סיכון יחסי של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.37); עם זאת, לא זוהה הבדל משמעותי בתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בין חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס ובין אלו עם תפקודי תריס תקינים.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס (סיכון יחסי של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.20), אך לא תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (סיכון יחסי של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.41) נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה. ההטרוגניות נבעה בעיקר מהבדלים במבני המחקרים (פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים) ואזור גיאוגרפי (אירופה, צפון אמריקה, אסיה ואוקיאניה).
מהעדויות הזמינות בספרות הרפואית עולה כי בקשישים תת-פעילות של בלוטת התריס מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, אך אין עדות לקשר עם תמותה עקב מחלות לב וכלי דם. החוקרים זיהו הטרוגניות משמעותית ולכן קוראים לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים ולהשלים מחקרים נוספים בנושא.
J Clin Endocrinol Metab, 12 December 2019
לידיעה במדסקייפ