הסיכון לתמותה בקרב חולים העוברים השתלת ריאות כאשר התורמים בגילאי 55-64 גבוה רק במעט מהסיכון לתמותה כאשר תורמי הריאה הם מתחת לגיל 55 שנים, כמומלץ כיום, כך עולה מניתוח מאגר הנתונים הגדול ביותר אודות מושתלי ריאה. עם זאת, כאשר התורמים היו מעל גיל 64 תועדה ירידה משמעותית בשיעורי ההישרדות ארוכת הטווח.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 43,155 השתלות ריאה ראשוניות שבוצעו בין 1988-2012 במאגר הנתונים ISHLT. שיעורי התמותה בקרב מקבלי השתל מתורמים בגילאי 55-64 שנים היו רק במעט גבוהים יותר, בהשוואה לשיעורי התמותה מתורמים צעירים מגיל 55 שנים (יחס סיכון של 1.15, p<0.001).
שיעורי ההישרדות בקרב המושתלים מתורמים מכל קבוצות הגיל היו דומים לאחר שנה אחת. עם זאת, שיעורי ההישרדות של המושתלים לאחר חמש שנים היו גרועים יותר כאשר התורמים היו בגילאי 65 שנים ומעלה, בהשוואה לתורמים צעירים יותר.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים משמעותיים בהישרדות בקרב שלוש קבוצות הגיל בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי, ציסטיק פיברוזיס, או חסר Alpha-1 Antitrypsin, בהשוואה לחולים עם אבחנות אחרות. ממצאים אלו היו דומים לאחר תקנון למאפייני המושתלים.
שיעור פגיעה חמורה בתפקוד כלייתי, יתר לחץ דם על-רקע טיפול תרופתי, היפרליפידמיה וממאירות היו דומים בשלוש קבוצות הגיל של התורמים.
לאור ממצאים אלו, החוקרים כותבים כי יש לבחון אם וכיצד ניתן להעלות בבטחה את גיל התורמים ל-64 שנים, דבר העשוי להשפיע רבות על הרחבת מאגר תורמי ריאות.
מתוך כנס ה-ISHLT
לידיעה במדסקייפ