בחולים לאחר השתלת לב, התוצאות דומות בין אם הלב התורם עדיין פעם בעת קצירת האיבר ובין אם הלב נדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-International Society for Heart and Lung Transplantation.
החוקרים מסבירים כי במקרים בהם מדובר בתרומת לב שהפסיק לפעום, יש לכל היותר 30 דקות להשבת זרימת הדם ללב התורם מתחילת האיסכמיה. השימוש בתרומת איברים לאחר מוות סירקולטורי הוא שנוי במחלוקת במדינות רבות, אך אספקת האיברים עולה באופן דרמטי באזורים בהם מדובר בגישה מקובלת.
במחקרם ערכו החוקרים השוואה של התוצאות ב-62 חולים – 31 מהם עברו השתלת לב לאחר שהתורם אובחן עם מוות מוחי ו-31 חולים עברו השתלת לב מתורם לאחר מוות סירקולטורי.
שיעורי ההישרדות עד שחרור מבית החולים היו דומים בקבוצת החולים בהם הלב הנתרם היה לאחר מוות סירקולטורי או לאחר מוות מוחי (93% לעומת 97%). שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים עמדו על 100% בשתי הקבוצות.
התפקוד ההמודינאמי – תפוקת לב, אינדקס לבבי, לחץ ורידי מרכזי ולחץ דיאסטולי בעורק הריאה – היו דומים בשתי הקבוצות, כמו גם הצורך בתמיכה יונוטרופית לאחר ההשתלה.
חציון משך האשפוז היה קצר יותר באלו בהם התרומה הייתה מתורם לאחר מוות סירקולטורי, בהשוואה לאלו שקיבלו לב מתורם לאחר מוות מוחי (20 לעומת 27 ימים). עם זאת, הצורך ב-ECMO היה מעט גדול יותר בקבוצה הראשונה (13% לעומת 6%).
מתוך כנס ה-ISHLT
לידיעה במדסקייפ