מהשוואת שני סוגי השתלת מח עצם בחולים עם הישנות לימפומה פוליקולארית עולה לראשונה כי ההישרדות הכוללת של החולים הייתה טובה יותר לאחר השתלה אלוגנאית, בהשוואה לתוצאות לאחר השתלה אוטולוגית, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס מטעם ה-American Society of Hematology.
מדגם המחקר כלל 98 חולים לאחר השתלת מח עצם אלוגנאית ו-96 חולים לאחר השתלה אוטולוגית, אשר טופלו בין 2000-2017. מרווח הזמן מהאבחנה עד להשתלה עמד על 38 חודשים בשתי הקבוצות.
החוקרים מדווחים על הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות. לדוגמא, שיעור גבוה יותר של חולים לאחר השתלה אלוגנאית אובחנו עם מחלה עמידה לטיפול, בהשוואה לשיעורי מחלה עמידה לטיפול בקבוצת החולים לאחר השתלה אוטולוגית. בנוסף, שיעור גבוה יותר של חולים לאחר השתלה אלוגנאית סבלו ממחלה בנפח גדול (Bulky), הושתלו לאחר למעלה מהישנות אחת, קיבלו לפחות שלושה טיפולים כימותרפיים קודמים והושתלו בין 2000-2005 במקום בשנים האחרונות, בהשוואה לחולים לאחר השתלה אוטולוגית.
חציון משך המעקב אחר חולים בקבוצת השתלה אלוגנאית עמד על 98 חודשים ובאלו לאחר השתלה אוטולוגית משך המעקב הממוצע עמד על 94 חודשים.
על התוצאים שנבחנו במחקר היו טובים יותר משמעותית בחולים לאחר השתלה אלוגנאית, בהשוואה לאלו לאחר השתלה אוטולוגית: שיעורי הישרדות כוללים עמדו על 62% לעומת 46%, שיעורי הישרדות ללא-התקדמות עמדו על 52% לעומת 31% ושיעורי הישנות עמדו על 15% לעומת 48%.
החוקרים קבעו כי לאור נתונים ארוכי-טווח אלו, יש עדיפות להשתלה אלוגנאית בחולים עם הישנות לימפומה פוליקולארית.
עם זאת, מומחים בתחום מסבירים כי הממצאים אינם מצביעים על ריפוי לאחר השתלה, שהיא למעשה מטרת ההתערבות. הם מוסיפים כי לאור כל התרופות החדשות הזמינות כיום יהיה קשה להמליץ על השתלה אלוגנאית לחולים עם לימפומה פוליקולארית, בעיקר לפני בחינת אפשרויות אחרות. הם מציינים כי הנוגדן החדש, Mosunetuzumab הדגים יעילות אפילו בחולים שלא הגיבו לטיפול CAR-T Cell.
מתוך כנס ה-ASH
לידיעה במדסקייפ