בחולים עם לימפומה של תאי T בהם צפויה פרוגנוזה גרועה, השתלה אלוגנאית עשויה להוביל להפוגה ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Hematology.
מדגם המחקר כלל חולים עם לימפומה של תאי T אשר עברו השתלה אלוגנאית בין תחילת 2000 ועד סוף שנת 2019 ב-12 מרכזים רפואיים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את מאפייני החולים בעת אבחנת לימפומה של תאי T ובזמן השתלה אלוגנאית, אספו נתונים אודות היסטוריית הטיפולים וכן עקבו אחר ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא-התקדמות מחלה.
החוקרים זיהו 508 חולים (גיל חציוני של 51 שנים), כאשר שליש מהחולים קיבלו טיפול הכנה לדיכוי מח עצם ושני-שליש מהחולים קיבלו טיפול שאינו מוביל לדיכוי מח העצם.
לאחר חמש שנים, שיעורי ההישרדות ללא התקדמות עמדו על 39.4% ושיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 50.8% בכלל אוכלוסיית המחקר. חציון הזמן מהישנות עד לתמותה לאחר השתלה אלוגנאית עמד על 10.2 חודשים.
בקרב חולים בהפוגה מלאה בעת ההשתלה תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים אחרים (חציון הישרדות ללא-התקדמות של 44.6 חודשים, לעומת 8.5 חודשים באלו בהפוגה חלקית, 21.0 חודשים באלו עם מחלה יציבה ו-3.5 חודשים בחולים עם מחלה מתקדמת בעת ההשתלה).
בחולים עם הסוגים הנפוצים של PTCL (Peripheral T-Cell Lymphoma) תועדה הישרדות ללא-התקדמות טובה יותר, בהשוואה לחולים עם CTCL (Cutaneous T-Cell Lymphoma), אם כי ההישרדות הכוללת הייתה דומה. לאחר חמש שנים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 43.7% ו-18.6%, בהתאמה, בחולים עם PTCL ו-CTCL, בהתאמה, בעוד ששיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 53.1% ו-44.0%, בהתאמה.
הממצאים העידו על מגמה של תוצאות טובות יותר בחולים עם AITL (Angioimmunoblastic T-cell Lymphoma), בהשוואה לאלו עם PTCL-NOS או ALCL (Anaplastic Large-Cell Lymphoma) (חציון הישרדות ללא-התקדמות של 51.4 חודשים לעומת 18.3 חודשים). בדומה חציון ההישרדות הכולל טרם נקבע בחולים עם AITL, בהשוואה ל-73.1 חודשים בחולים עם תתי-סוגים אחרים.
שיעורי תמותה על-רקע הטיפול היו הנמוכים ביותר בחולים עם תורם תואם וקרוב משפחה ועמדו על 8.2% לאחר 12 חודשים, בעוד שבחולים לאחר השתלה אלוגנאית מתורם תואם שאינו קרוב משפחה, תורם לא-תואם, או תורם תואם באופן חלקי שיעורי התמותה על-רקע הטיפול עמדו על 13-16% לאחר 12 חודשים ובאלו עם תורם דם טבורי תועדו שיעורי תמותה על-רקע הטיפול קרובים ל-24% לאחר שנה.
החוקרים מציינים כי תגובת GVHD (Graft versus Host Disease) אקוטית תועדה ב-46% מהחולים ותגובה כרונית תועדה בקרוב ל-41% מהחולים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לפתח סמנים או כלים בעלי יכולת חיזוי במטרה לקבוע אילו חולים צפויים לתועלת בעקבות השתלה אלוגנאית, גורמים המנבאים הישנות לאחר השתלה אלוגנאית והבנת המנגנונים בבסיס הישנות לאחר השתלה אלוגנאית.
מתוך כנס ה-ASH
לידיעה במדסקייפ