מאת מערכת אי-מד
עדויות נוספות לכך שפגיעת טראומתית בראש עלולה להיות קשורה להתפתחות מחלת אלצהיימר בשלב מאוחר יותר בחיים מדווחת במחקר חדש ב- Neurology .
ע"פ מימצאי המחקר מבין האנשים המבוגרים עם פגיעה קוגניטיבית , אלה שדיווחו על כך שחוו טראומת ראש בשלב מוקדם יותר בחייהם, היו בסיכון גבוה יותר לשינויים במוח המצביעים על אלצהיימר.
החוקרים מציינים כי מחקרים שבהם נערכו ניתוחים של לאחר המוות הראו תהליך של שקיעת אמילועיד בטא בעד כ-30% מהאנשים שמתו באופן אקוטי בעקבות פגיעת מוחית, לרבות ילדים. כמו כן נצפה כי רמות נוזל חוט שדרה-מוח של אמילועיד בטא הם נמוכות יותר ורמות טאו גבוהות יותר, מייד לאחר פגיעה מוחית חמורה.
במחקר הנוכחי כלל 448 אנשים נורמלים מבחינה קוגנטיבית ו-141 עם פגיעה קוגנטיבית קלה, כולם בגילאים של בין 70-89 , ממחקר על הזדקנות שהתקיים במיו קליניק, ואשר עברו PET ו-MRI ונשאלו על פגיעות טראומת מוח עם איבוד זכרון מינימלי או חולף מוקדם יותר בחיים.
התוצאות הראו ש-17% מאלו שהיו עם תפקוד קוגנטיבי נורמלי ו-18% מאלו שהיו עם פגיעה קלה דיווחו על טראומה בעבר.
בקבוצה עם התפקוד התקין לא היה הבדל בתוצאות הבדיקות ההדמיה בין אלה שעברו טראומה ובין אלה שלא עברו טראומה. עם זאת, בקבוצה עם הפגיעה הקוגנטיבית, רמות אמילועיד בטא היו גבוהות יותר באופן מובהק בקרב אלה שדיווחו על טראומה בעבר, ברמה ממוצעת של 0.36 יחידות ערך יחסי סטנדרטיות.
החוקרים מציעים כמה אפשרויות היכולות להסביר מדוע יש הבדל בין הקבוצה עם התפקוד הנורמלי לבין אלו עם הפגיעה הקוגנטיבית. אפשרות אחת היא שמכיוון שהאמילועיד הוא תוצר לואי של מיאלין , השקיעה שלו מתרחשת רק לאחר שיש ריכוז קריטי.
Neurology. Published online December 26, 2013