חשיפה לחוויה טראומטית בילדות או בגיל ההתבגרות עשויה להוביל להתפתחות אירועים פסיכוטיים בבגרות צעירה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים מצאו כי חשיפה לכל טראומה לפני גיל 17 שנים לוותה בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות פסיכוזה בגיל מאוחר יותר, כאשר חשיפה למספר סוגי טראומה ובתקופות גיל שונות לוותה בסיכון גבוה עוד יותר.
החוקרים התבססו על נתוני מדגם ALSPAC (Avon Longitudinal Study of Parents and Children), מדגם פרוספקטיבי של ילדים שנולדו לאימהות באזור מוגדר באנגליה, עם תאריך לידה משוער בין 1 באפריל, 1991 ועד 31 בדצמבר, 1992.
מדגם המחקר כלל 4,433 משתתפים, כולל 2,504 בנות (56.5%), בגיל ממוצע של 17.8 שנים. חשיפה לטראומה לפני גיל 17 שנים לוותה בעליה של כמעט פי שלוש בסיכוי לאירוע פסיכוטי בגיל 18 (יחס סיכויים מתוקן של 2.91). כל סוגי הטראומה בין הגילאים 0-17 שנים לוו בסיכוי מוגבר לאירועים פסיכוטיים.
השיעור המיוחס לאוכלוסיה לאירועים פסיכוטיים בגיל 18 שנים בעקבות חשיפה לטראומה בילדות וגיל התבגרות עמד על 45%. ההשפעה של מרבית סוגי הטראומה הייתה גדולה יותר עם חשיפה שהייתה סמוכה יותר לתוצא, אם כי רווחי בר-סמך חפפו עם חשיפה רחוקה יותר לאירוע טראומטי. העדויות תמכו בקשר מנה-תגובה עם חשיפה למספר סוגי טראומה ובמספר תקופות גיל.
מניתוח נתונים שנועד להתגבר על אפשרות של סיבתיות הפוכה, החוקרים מצאו קשר בין חשיפה לטראומה בגיל ההתבגרות ובין היארעות אירוע פסיכוטי בשנה האחרונה בגיל 18 שנים.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם ההשערה כי ייתכן קשר סיבתי בין טראומה ובין אירועים פסיכוטיים; במידה ואכן כך הדבר, אזי זיהוי גורמי סיכון הפיכים חשוב בכדי לזהות אמצעים למניעת תוצא זה.
JAMA Psychiatry. Published online November 21, 2018
לידיעה במדסקייפ