הנחיות מסקירה מבוססת-ראיות שפורסמה בגיליון ינואר 2009 של הירחון American Journal of Gastroenterology אשר עוסקת בטיפול בתסמונת המעי הרגיז (IBS), בשילוב עם עלייתם לרשת של כלים מקוונים המיועדים לחולה מטעם ה-American College of Gastroenterology (ACG), עשויים לסייע באבחנת המחלה בעלות נמוכה יותר וכן בקבלת ההחלטות הטיפוליות ב-IBS.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בחודש מאי, טען נשיא ה-ACG וארגון הגסטרואנטרולוגים העולמי כי IBS הינה אחת המחלות השכיחות ביותר והינה בעלת השפעה גלובאלית. הוא ביקש להדגיש כי על הרופאים להרגיע את החולים במחלה ש-IBS איננה גורמת לסרטן, ועם זאת להכיר בכך כי זהו מצב בעל השפעה משמעותית על חיי החולה.
ההבנה החדשה של הפתופיזיולוגיה של המחלה והאפשרויות הטיפוליות הנובעות מכך, הן שהניעו את ה-ACG IBS Task Force לפרסם את הסקירה ואת הכלים המקוונים האמורים. אנשי צוות המומחים מטעם ה-ACG ביקשו להדגיש כי רופאים נעזרים במגוון טיפולים עבור IBS, לרבות תוספי סיבים תזונתיים בחולים בהם התסמונת מתבטאת בעיקר בעצירות, תרופות נוגדות עווית, אגוניסטים לתעלות כלור דוגמת Lubiprostone, והאנטגוניסט לסרוטונין Alosetron, כמו גם תרופות אנטיביוטיות, פרוביוטיות ומגוון של תכשירים אלטרנטיביים ומשלימים. בנוסף, יש לדבריהם חולים אשר מפיקים תועלת מהיפנותרפיה, טיפול קבוצתי ופסיכותרפיה אישית. המומחים הוסיפו כי כאשר רושמים תרופות נוגדות דיכאון לחולי IBS הדבר נעשה לא ממחשבה שהחולה סובל מדיכאון, כי אם בעקבות ההשפעה הספציפית שלהן על המעי.
הסקירה מבוססת הראיות שפורסמה נועדה להעריך את איכות המחקרים אשר ביססו רבים מסוגי הטיפולים ל-IBS, לרבות הטיפולים המשלימים או האלטרנטיביים. צוות המומחים יצא בבקשה מעמיתיהם לגלות גמישות ולשמור על 'ראש פתוח' בנוגע לטיפולים אלו, ולשתף את החולים במידע העולה ממחקרים הבודקים אותם.
הכלים המקוונים האינטראקטיביים המיועדים לחולה כוללים שאלון הנועד לסייע לחולה לזהות אם התסמינים מהם סובל מתאימים לאבחנה של IBS, וכן מטריצה טיפולית בה החולה מסמן אילו מבין רשימה של טיפולים קיימים הוא ניסה בעצמו. תשובותיו של החולה לשאלון ולרשימת הטיפולים עשויות לסייע להתאמת גישה טיפולית מיטבית ואישית עבור החולה, טוענים המומחים. כלים אלו נועדו לסייע לחולה ולרופא המטפל בו להתמקד בתסמינים המפריעים לחיי היומיום שלו, ולקבל מידע אודות מגוון הטיפולים האפשריים.
החוקרים אשר עומדים מאחורי ההנחיות שפורסמו, מדגישים כי תזמון פרסומן עולה בקנה אחד עם עלייתו של מידע רב וחדש העולה ממחקרים בנוגע לפתופיזיולוגיה של המחלה ואסטרטגיות הטיפול הטובות ביותר, לרבות טיפולים אודותיהם לא היה כל מידע זמין כשהחלו לכתוב את ההנחיות בשנת 2002, דוגמת אגוניסטים לתעלות כלוריד, תכשירים פרוביוטיים או אנטיביוטיים.
המידע העולה מן הסקירה מצביע על כך שמרבית הבדיקות האבחנתיות אותן מזמינים רופאים בשאלה של IBS הן ככל הנראה מיותרות. עם זאת, מדגישים הכותבים כי חולים אשר מצבם מעורר דגלים אדומים כן צריכים לעבור בדיקות סקר. למשל, חולים עם תסמונת המעי הרגיז המתבטאת בעיקרה בשלשול כן צריכים לעבור בדיקת דם למחלת צליאק.
המומחים מסכמים, כי הכלים המקוונים מיועדים לסייע לחולים הסובלים מתסמינים ואינם בטוחים אם מקורם בתסמונת המעי הרגיז.
American Journal of Gastroenterology 2009;104(suppl 1):s1–s35
קישור לכלים המקוונים באתר הACG-
לידיעה במדסקייפ