בתוך כעשור יותר מהוכפל מספרם של החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל: מ-18,521 חולים בשנת 2005 ל-38,291 חולים בסוף 2015

באדיבות שקדי תקשורת

המחקר התבצע בהובלת פרופ' דן טרנר, מהמרכז לקרוהן וקוליטיס במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף ארבעת קופות החולים ו-6 בתי חולים (איכילוב, תל השומר, רמב"ם, סורוקה, בילינסון והדסה)

בתוך כעשור יותר מהוכפל מספרם של החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל: מ-18,521 חולים בשנת 2005 ל-38,291 חולים בסוף 2015. המחלות קיימות אצל 0.46% באוכלוסייה, שהם 456 חולים לכל 100,000 תושבים. (בהינתן 8,463,400 תושבי ישראל). מתוכם, 20,196 (53%) חולי קרוהן ו-17,810 (47%) חולי קוליטיס כיבית. שיעורם באוכלוסייה היה 244 ו-215 ל-100,000 תושבי ישראל, בהתאמה. במדינת ישראל 1497 ילדים חיים עד גיל 18 שנים עם ממ"ד,  אך כ- 15% מכלל החולים חלו בילדותם. התפלגות ממ"ד בין המינים שווה (19,110 בנות, 19,181 בנים), אולם בשכבת הגיל הצעירה (0-18 שנים) בנים נטו יותר לקרוהן. באוכלוסייה המבוגרת (64<) נשים היו עם יותר קוליטיס כיבית (טבלה 1). עוד מעידים נתוני המחקר על צניחה דרמטית בגיל התפרצות המחלות ועל עלייה בתחלואה בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים. בסוף 2015, היו בישראל לפחות 48 פעוטות עד גיל 5, שחולים במחלות מעי דלקתיות. (ראה טבלה)

המחלה שכיחה פי שניים ביהודים, בהשוואה ליתר ופי 2.5 במעמד סוציו-אקונומי גבוה, לעומת מעמד נמוך. ביהודים אשכנזים, ילידי הארץ, במעמד סוציואקונומי בינוני עד גבוה הסיכון לחלות במחלת מעי דלקתית מתקרב ל 1%. בקרב העולים מחבר המדינות ניכר גידול דרמטי במספר החולים, מאז עלייתם,  שמקורה, ככל הנראה, בהשפעה סביבתית חזקה ובנטייה גנטית. ב-20 השנים האחרונות מעלייתם ארצה, עלתה שכיחות המחלה מ- 0.2-0.25% ל-0.38%. נכון לסוף 2015 חולים 3014 עולים במחלות מעי דלקתיות - מהם 1484 בקרוהן, 1499 בקוליטיס כיבית.

קרוהן וקוליטיס כיבית הן  מחלות מעי דלקתיות כרוניות חשוכות מרפא (Inflammatory Bowel Diseases ), התוקפות את מערכת העיכול ומתבטאות, בין היתר, בכאבי בטן קשים, שלשולים בלתי פוסקים,  ירידה במשקל, ובילדים לעיתים פגיעה בגדילה. המחלות מורכבות לטיפול, בעיקר קרוהן ותחלואה בגיל צעיר היא, בדרך כלל,  מדד מנבא למחלה סוערת יותר. למחלות אופי התקפי-הפוגתי (relapse-remission ) ומטרת הטיפול היא לשלוט בדלקת, המהווה לאורך זמן "קרקע" להתפתחות סיבוכים כגון היצרות, נקבים במעי ואף סרטן. חולים רבים יפתחו עמידות לטיפולים הסטנדרטיים ויזדקקו לטיפול בתכשירים ביולוגיים. מחקרים רבים מציגים את האופי המתקדם וההרסני של מחלת הקרוהן ונזקי הדלקת, וכ-70% מחולי הקרוהן יזדקקו לניתוח בתוך עשור.

המחקר התבצע בהובלת פרופ' דן טרנר, מהמרכז לקרוהן וקוליטיס במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף ארבעת קופות החולים ו-6 בתי חולים (איכילוב, תל השומר, רמב"ם, סורוקה, בילינסון והדסה), במימון קרן הלמסלי. ראשית פותחו ותוקפו אלגוריתמים ממוחשבים לאיתור מדויק של ממ"ד, ולקביעת תאריך האבחנה המשוער במחשבי הקופות, בתהליך שנמשך כשנתיים. האלגוריתמים שהורצו על מאגרי המידע הענקיים שילבו מספרי אבחנות, משך מתן תרופות ספציפיות לממ"ד ומספר רכישות של תרופות אלו. בצורה זו ניתן היה לזהות את החולים האמיתיים מכלל האוכלוסייה (87% רגישות, 95% סגוליות, 90% ערך מנבא חיובי ו93% ערך מנבא שלילי - תוך שילוב הנתונים מארבעת הקופות) ובייחוד לנפות את המבוטחים, עם קוד אבחנה אחת לפחות של ממ"ד, אבל אינם חולים בפועל (כ40% מקרים כוזבים).

מסביר פרופ' דן טרנר: "ישראל הפכה לצערי ל-"מעצמה" של מחלות מעי דלקתיות, לצד מדינות ספורות כמו קנדה, וסקנדינביה. אבל, בעוד שברוב ארצות המערב ניכרת התמתנות בעלייה בתחלואה, בישראל מגמת העלייה בתחלואה גוברת והולכת. הסיבות העיקריות לכך הן נטייה גנטית באוכלוסייה היהודית בשילוב גורמים סביבתיים מגוונים כגון: אורח החיים המערבי, עלייה ברמה הסוציו-אקונומית, עלייה ברמת ההיגיינה וברמת החיים, מזון מתועש, זיהום אוויר, שימוש בכימיקלים ועוד".

במחקר אחר, שבחן את שכיחותן של מחלות מעי דלקתיות בקרב יהודים עולים מאתיופיה, אובחנו כ-100 חולים במחלות מעי דלקתיות מבין 116,000 יהודים עולים ממוצא אתיופי. לאף אחד מהחולים ממוצא אתיופי לא היה סיפור משפחתי חיובי, בהשוואה ל-32% מהחולים ממוצא אשכנזי. חוקרי המחקר, בראשותה של ד"ר אריאלה שטרית, גסטרואנטרולוגית בכירה ומנהלת מרפאת מחלות מעי דלקתיות לאימהות במרכז הרפואי "שערי צדק", סברו כי ככל  הנראה שילוב בין נטייה גנטית לבין גורמים סביבתיים  תורמים לעלייה החדה בשכיחות המחלות.  

שכיחות מחלות מעי דלקתיות (ממ"ד) באוכלוסייה:

טבלה 1: התפלגות לפי קבוצות גיל, מין, וסוג המחלה:

* אחוז אחד של מידע חסר בכל קבוצת גיל.

התפלגות לפי מעמד סוציואקונומי :

שכיחות ממ"ד, הן קוליטיס כיבית והן מחלת קרוהן, עלתה ככל שהרמה הסוציואקונומית עלתה (טבלה 2).

טבלה 2: שכיחות ממ"ד על פי רמה סוציואקונומית.

פעוטות בגילאי 0-5 במספרים מוחלטים נכון לסוף 2015

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים