קנאביס עשוי לשמש כטיפול למחלת מעי דלקתית, כך טוענים חוקרים במהלך כנס ה-DDW (Digestive Disease Week), אך העדויות המוגבלות אודות התועלת של הצמח והאירועים החריגים האפשריים מחייבים השלמת מחקרים נוספים בטרם קנאביס ישמש כתרופה מן המניין בחולים עם מחלת מעי דלקתית.
בנוסף, ממחקר ראשוני עולה כי צריכת קנאביס במשך שמונה שבועות סייעה לחולים עם קוליטיס כיבית.
החוקרים השלימו סקירה של העדויות אודות קנאביס ומחלת מעי דלקתית. לדבריהם, מהעדויות הזמינות, עולה כי רק שלושה מחקרים שפורסמו עד כה בחנו את הקשר בין קנאביס ומחלת קרוהן ומחקר אחד התמקד בקנאביס וקוליטיס כיבית.
ממחקרים בקרב חולי קרוהן עלו שיעורי תגובה קלינית גבוהים יותר בקבוצת הטיפול בקנאביס, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, לאחר שמונה שבועות. לא תועדו הבדלים בשיעורי הפוגה קלינית ותועד שיעור גבוה יותר של אירועים חריגים בקרב מטופלים בקנאביס. החוקרים מוסיפים כי בנוגע למחקר בחולי קוליטיס כיבית, החוקרים לא זיהו הבדלים קליניים לאחר עשרה שבועות וכן תיעדו יותר אירועים חריגים בקרב אלו שהשתמשו בקנאביס.
לדברי החוקרים, ישנן מספר סיבות בגינן יש הצדקה לשימוש בקנאביס לטיפול במחלת מעי דלקתית:
· בחולים צעירים עם תסמינים סיסטמיים ומקומיים התחלואה משמעותית.
· הטיפולים הנוכחיים הם יעילים, אך דורשים דיכוי חיסוני ולעיתים קרובות כרוכים בתופעות לוואי.
· חלק משמעותי מהחולים מעוניין בטיפול רפואה משלימה ואלטרנטיבית.
· באזורים מסוימים בעולם, עד מחצית מהחולים עם מחלת מעי דלקתית משתמשים בקנאביס.
· קנאביס משמש לעיתים קרובות להקלה על כאבי בטן, שלשולים, בחילות וחוסר תאבון.
החוקרים טוענים כי על-בסיס הממצאים הזמינים אודות קנאביס ומחלת מעי דלקתית, לאחר מיצוי טיפולים אחרים, לא מדובר באפשרות לא-סבירה. עם זאת, הם מזהירים כי לקנאביס עשויות להיות השלכות שליליות, בפרט כאשר משמש בקרב ילדים ומתבגרים, ומדגישים כי לא מדובר בחומר בטוח לחלוטין.
לא ברור אם קנאביס עשוי לשמש להשראת הפוגה בחולי מחלת מעי דלקתית ויש להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם קנאביס עשוי לשמש כתוספת טיפול להקלה על תסמינים דוגמת בחילות, כאב וחוסר תאבון. בשלב זה, אין הבנה מלאה של המערכת האנדו-קנבינואידית.
במחקר נוסף שהוצג במהלך הכנס, ד"ר תמנע נפתלי מבית החולים מאיר הציגה תוצאות מוקדמות של מחקר אקראי ומבוקר פלסבו להערכת קנאביס בחולים עם קוליטיס כיבית בדרגת פעילות בינונית. מדגם המחקר כלל 28 חולי קוליטיס כיבית, שלא הגיבו לטיפול תרופתי קונבנציונאלי, וחולקו לקבוצת התערבות (THC בריכוז 11.5 מ"ג) או ביקורת.
בקבוצת הההתערבות תועדו שינויים טובים יותר משמעותית במדדי DAI (Disease Activity Index) ובמדדים אנדוסקופיים לפי Mayo Endoscopic Scores, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. חולים בקבוצת הההתערבות דיווחו על שיפור טוב יותר משמעותית בתאבון, שינויים התנהגותיים, הקלה בכאב ושביעות רצון כללית; באלו בקבוצת ההתערבות תועד שיפור גדול יותר בשינה. עם זאת, לא תועד שיפור במדדים מעבדתיים.
החוקרים מציינים עוד כי לא היו הבדלים בתופעות לוואי חמורות, אם כי זיהו הבדל שאינו מובהק סטטיסטית בירידה בזיכרון וסחרחורות.
ד"ר נפתלי הדגישה כי לא הופתעה מהממצאים וכי ההחלטה להשלים את המחקר נבעה מכך שמספר חולים כבר נטלו קנאביס על-דעת עצמם ולכן סוכם כי יש לבחון את התוצאות של הטיפול.
מתוך כנס ה-DDW
לידיעה ב-MedPage Today