מחקר חדש מראה כי דיזנטריה חיידקית מעלה משמעותית את הסיכון לפתח את תסמונת המעי הרגיש (IBS).
לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מוכיחות כי IBSלאחר זיהום הוא תופעה קלינית אמיתית וחשובה, וכי קיימים מאפיינים של חולים ושל מחלת מעי אקוטית שיכולים לנבא סיכון עתידי לפתח IBS.
במחקר השתתפו למעלה מ- 2,000 תושבי עיירה קטנה, שנחשפו למי שתייה מזוהמים כשנתיים קודם לכן. הדבר הוביל להתפרצות של גסטרואנטריטיס שנגרמה ע"י E.coli 0157:H7 וע"י Campylobacter jejuni.
כ- 700 מהתושבים שלא פיתחו גסטרואנטריטיס בזמן ההתפרצות נבחרו כקבוצת ביקורת.
רק 10.1% מהם ענו על Rome 1 criteria להגדרת IBS, בהשוואה ל- 27.5% מהפרטים שדיווחו על גסטריטיס, ו- 36.2% מאלה שהיו עם חשד קליני לגסטרואנטריטיס.
אם כך, הסיכון היחסי לפתח IBS היה גבוה משמעותית אצל התושבים שחוו גסטרואנטריטיס חיידקית מהזיהום (odds ratio = 4.8).
גורמי הסיכון כללו: מין (נשים), גיל צעיר, ירידה במשקל ושלשול ממושך.
שאיפת החוקרים היא לזהות חולים בסיכון גבוה לפתח IBS שלאחר זיהום – כבר בזמן הזיהום האקוטי במעי, בתקווה שבעתיד נוכל לתת להם טיפול מוקדם ולשפר את התוצאות מבחינת תחלואת IBS .
Gastroenterol 2006;131:445-450
לידיעה במדסקייפ