מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר פאזה 3 חדש שהוצג בקונגרס ה-17 של ארגון קרוהן וקוליטיס האירופי מראה כי Mirikizumab הוא האינטרלוקין (IL) 23p19הראשון המראה תוצאות חיוביות לטיפול באינדוקציה בחולים עם קוליטיס כיבית (UC) בינונית עד חמורה שכבר טופלו בטיפול אחד קודם לפחות.
בהשוואה לפלצבו, כמעט רבע (24.2%) מהמטופלים שטופלו ב-Mirikizumab לעומת 13% מאלו שטופלו בפלצבו היו בהפוגה קלינית בתום מחקר LUCENT-1 שנמשך 12 שבועות (P = .00006). יתרה מכך, Mirikizumab עמד בכל התוצאים המשניים שלו בניסוי. בסיום המחקר כמעט שני שלישים (63.5%) מהמטופלים השיגו תגובה קלינית (לעומת 42.2% בזרוע הפלצבו), למעלה משליש (36.3%) הראו הפוגה אנדוסקופית (לעומת 21.1%), וקצת יותר מרבע (27.1% לעומת 13.9%) הראו שיפור היסטולוגי-אנדוסקופי ברירית, ערכי P עבור כל ההשוואות היו פחות מ-0.00001. בנוסף, היה שיפור סימפטומטי גדול יותר ופחות דחיפות ותכיפות ביציאות אצל אלו שטופלו ב- Mirikizumabלעומת אלו שקיבלו פלצבו.
Mirikizumab הוא נוגדן חד שבטי הומני המכוון כנגד תת-יחידת ה-p19 של IL-23 והוא אחד ממספר נוגדני IL23p19 הנבדקים כעת לטיפול ב-IBD. LUCENT-1 הוא מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו ביותר מ-1,200 מטופלים בגילאי 18-80. לצורך ההכללה, המטופלים היו צריכים להיות בעלי UC פעיל בדרגה בינונית עד חמורה והיו צריכים לקבל לפחות טיפול אחד קודם. נתוני הבסיס הראו כי 40% מהחולים שנכללו טופלו בקורטיקוסטרואידים ו-24% באימונומודולטורים, וכל טיפול נוכחי נותר ללא שינוי במהלך המחקר. החולים חולקו באקראי לקבלת 300 מ"ג של Mirikizumab או פלצבו תואם, שניתנו לווריד בשבועות 0, 4 ו-8.
הפוגה קלינית הוגדרה כתת-ציון Mayo של תדירות צואה אפס או אחד, ללא דימום רקטלי, ותת ציון Mayo אנדוסקופי בין אפס לאחד. שיעור ההפוגה היה גבוה יותר בשבוע 12 אם לא ניתן למטופלים כל טיפול ביולוגי מאשר אילו ניתן, אך השיעורים היו עדיין גבוהים יותר מפלסבו (30.9% לעומת 15.8% ו-15.2% לעומת 8.5%, בהתאמה). ערך ה-P היה נמוך מ-0.001 עבור שתי ההשוואות. באופן דומה, עבור תגובה קלינית - שהייתה ירידה בציון מאיו של 2 נקודות או יותר ולפחות 30% ירידה מהערכים ההתחלתיים, כמו גם ירידה בדימום רקטלי - היו הבדלים בין מטופלים שקיבלו (54.6% עבור Mirikizumab לעומת 29.7% עבור פלצבו) ולא קיבלו (70.1% לעומת 50.3%) בעבר תרופה ביולוגית (P קטן מ-0.001 עבור שתי ההשוואות). שיעור תופעות הלוואי שהופיעו בטיפול היה 44.5% לעומת 46.1% עבור Mirikizumab ופלצבו בהתאמה. יש לציין כי היו פחות תופעות לוואי חמורות (2.8% לעומת 5.3%) והפסקות בגלל תופעות לוואי (1.6% לעומת 7.2%) בקבוצת ה- .Mirikizumab
לכתבה ב-Medscape