מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין שינויים ברמות אסטרדיול (E2) במשך הזמן ובין סימפטומים במערכת השתן התחתונה בנשים פרה-מנופאוזליות במהלך המעבר למנופאוזה.
שאלון אישי, שמטרתו כימות סימפטומים במערכת השתן התחתונה, ניתן ל-300 נשים בתקופת ההערכה ה-11 של מחקר Penn Ovarian Aging. החוקרים בדקו את הקשר בין השינוי ב-E2 במהלך המעבר למנופאוזה ובין סימפטומים במערכת השתן התחתונה (אי שליטה במתן שתן, סימפטומים של מלאות השלפוחית, ליקוי בריקון שלפוחית השתן). גורמי סיכון הקשורים עם סימפטומים במערכת השתן התחתונה נקבעו באמצעות ניתוח חד משתני ורגרסיה לינארית רבת משתנים.
רמות אסטרדיול ושלב מנופאוזלי בנקודת זמן אחת לא היו קשורים עם סימפטומים במערכת השתן התחתונה. לנשים עם ירידה חדה ברמות E2 במשך הזמן היו ניקודים נמוכים יותר משמעותית של אי שליטה במתן שתן בהשוואה לנשים ללא שינוי ברמות E2 במשך תקופת המחקר (3.11 +/- 2.86 [ממוצע +/- 2 סטיות תקן] בהשוואה ל- 2.08+/-2.43, הבדל ממוצע מתוקנן : -0.93, רווח בר סמך 95% : -1.8 עד -0.02).
לנשים בנות 45-49 היו ניקודים גבוהים יותר משמעותית של אי שליטה במתן שתן בהשוואה לנשים מעל גיל 55 (1.59+/-1.86 בהשוואה ל- 3.04+/-2.93, הבדל ממוצע מתוקנן – 1.0, רווח בר סמך 95% : 0.01-2.1). לנשים עם BMI מעל 35 גם כן היו ניקודים גבוהים יותר משמעותית של אי שליטה במתן שתן בהשוואה לנשים במשקל תקין (3.53+/-3.16 בהשוואה ל- 1.98+/-2.52, הבדל ממוצע מתוקנן : 1.5, רווח בר סמך 95% : 0.59-2.3), לאחר תקנון לשינויים ברמת E2 במשך המעבר למנופאוזה.
רמת חרדה גבוהה הייתה קשורה עם ניקודים פחות טובים בכל 3 קבוצות הסימפטומים במערכת השתן התחתונה.
לסיכום, לנשים עם ירידה חדה ברמות E2 במשך המעבר למנופאוזה יש ניקודים נמוכים יותר משמעותית של אי שליטה במתן שתן. סימפטומים הקשורים למילוי השלפוחית וליקוי בריקונה לא היו קשורים עם שינויים ברמות E2 במשך המעבר למנופאוזה.
לידיעה ב-PubMed