ממחקר חדש, שפורסם ב-JAMA, עולה כי חשיפה למעכבי אלפה 5 רדוקטז אינה קשורה עם הסיכון לשבר בירך.
במשך יותר מ-15 שנה, מעכבי אלפה 5 רדוקטז, שחוסמים הפיכת טוסטסטרון לדהידרו-טוסטסטרון, שימשו כטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית (BPH). מחקרים קצרי טווח לא הדגימו אפקטים של תרופות אלה על מטבוליזם העצם, אך לא קיים מידע ארוך טווח בנושא.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין שימוש במעכבי אלפה 5 רדוקטז (לדוגמא finasteride) כטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית והופעת שבר בירך.
במחקר השתתפו 7076 גברים בני 45 ומעלה, שסבלו משבר בירך בין השנים 1997-2006. נבדקי הביקורת כללו 7076 גברים ללא שבר בירך. החוקרים השתמשו במידע אלקטרוני על השימוש בתרופות כדי לזהות מטופלים, שטופלו ב-finasteride משנת 1991 ואילך.
ל-2547 (36%) ול-2488 (35%) מטופלים עם שבר בירך ונבדקי ביקורת בהתאמה, הייתה אבחנה של הגדלה שפירה של הערמונית (P = .30). 109 (1.5%) ו-141 (2%) מהמטופלים עם שבר בירך ונבדקי הביקורת בהתאמה היו חשופים ל-finasteride (סיכון מוצלב, 0.77, רווח בר סמך 95% : 0.59-1, P = .04).
לא נמצא קשר מנה-תגובה בין חשיפה למעכבי אלפה 5 רדוקטז כשהחשיפה רובדה בהתאם לחלוקת החשיפה הכוללת לשלישים (P = .12). בניגוד לכך, הופיעה שכיחות גבוהה יותר במקצת של שימוש בחוסמי אלפה בקרב מטופלים, שחוו שבר בירך בהשוואה לנבדקי הביקורת (32% לעומת 30% בהתאמה, P = .04).
לסיכום, חשיפה למעכבי אלפה 5 רדוקטז אינה קשורה עם עלייה בסיכון לשבר בירך. הירידה בסיכון, שהופיעה עם חשיפה למעכבי אלפה 5 רדוקטז והעלייה הקלה בסיכון הקשורה עם חשיפה לחוסמי אלפה מצריכים בדיקה במחקרים נוספים.
לידיעה ב-PubMed