ממחקר חדש שפורסם בגיליון פברואר של Pediatrics עולה כי אין מקום לערוך בדיקות הדמיה שגרתיות לאחר אירוע ראשון של Febrile UTI בילדים עם בדיקת אולטרה-סאונד תקינה לפני הלידה.
לדברי החוקרים, בעבר המליצו לערוך בדיקת אולטרה-סאונד, Voiding Cystography ו-DMSA ( Dimercaptosuccinic Acid) ומיפוי לאחר Febrile UTI, למרות שאין עדויות רבות המוכיחות את התועלת בזאת. יתרה מזאת, מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי טיפול אנטיביוטי מונע אינו מפחית את היארעות UTI בילדים עם VUR (Vesicoureteral Reflux) בדרגה נמוכה.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הדיוק האבחנתי של בדיקות הדמיה שגרתיות (אולטרה-סאונד וציסטוגרפיה) לניבוי נזק ארוך טווח לרקמת הכליה לאחר Febrile UTI ראשון.
החוקרים התבססו על הנתונים ממחקר פרוספקטיבי שהשווה בין משטרי טיפול אנטיביוטי שונים ב-Acute Pyelonephritis. מדגם המחקר כלל 300 ילדים בגיל שנתיים ומטה, עם תוצאות בדיקת אולטרה-סאונד תקינות לפני הלידה, שהשלימו הערכה מלאה שכללה בדיקת אולטרה-סאונד ו-DMSA בתוך 10 ימים, ציסטוגרפיה בתוך חודשיים, ובדיקת DMSA חוזרת לאחר 12 חודשים, להערכת הצטלקויות.
יעדי המחקר העיקריים כללו רגישות, סגוליות וערך מנבא שלילי וחיובי של בדיקת אולטרה-סאונד וציסטוגרפיה לניבוי נזק לרקמת הכליה בבדיקות DMSA שנערכו לאחר 12 חודשים.
בבדיקות הדמיה מצאו החוקרים כי הכליות ודרכי השתן היו תקינות ברובן. Pyelonephritis זוהה ב-54% מהמקרים בבדיקת DMSA אקוטית, והצטלקות כלייתית זוהתה ב-45 ילדים (15% מהמקרים) בבדיקות חוזרות לאחר 12 חודשים.
בדיקות אולטרה-סאונד וציסטוגרפיה לא ניבאו היטב נזק ארוך-טווח . מבין 45 הילדים בהם זוהתה מאוחר יותר הצטלקות כלייתית, ב-12 זוהו ממצאים סונוגרפים אבנורמליים מינוריים וב-23 זוהה ריפלוקס.
היתרון של בדיקת אולטרה-סאונד ומיפוי בשלב האקוטי או ציסטואורתרוגרפיה הוא מינימאלי. הממצאים תומכים במיפוי DMSA 6 חודשים לאחר זיהום לזיהוי צלקת שעשויה להוביל ליתר לחץ דם ארוך-טווח, פרוטאינוריה והפרעה בתפקוד הכלייתי (למרות שדרגת הצלקת הייתה לרוב מינורית ולא פגעה בתפקוד הכלייתי). כמו כן, החוקרים ביקשו להמשיך לעקוב אחר החולים במטרה לזהות הישנות UTI, הדורשת בירור נוסף.
מגבלות המחקר כוללות אובדן מעקב אחר 63 ילדים עם תוצאות חיוביות בבדיקת DMSA ראשונית; כמו כן, שיטת איסוף השתן עם שקיות סטריליות, לה סיכון מוגבר לקונטמינציה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין הוכחות ליעילות קלינית של בדיקות אולטרה-סאונד, מיפוי בשלב האקוטי וציסטוגרפיה, לאחר אירוע ראשון של Febrile UTI בילדים קטנים עם בדיקות אולטרה-סאונד תקינות לפני הלידה. הדיוק של הבדיקות הללו הוא נמוך, ותוצאות חיוביות אינן מובילות לשינוי בטיפול או מביאות לשינויים ללא תועלת ודאית. בהעדר בדיקת אולטרה-סאונד טרום-לידתית, יש מקום לערוך בדיקת אולטרה-סאונד לשלילת האפשרות למום מולד במערכת השתן.
Pediatrics. 2009:123;e239-e246.
לידיעה במדסקייפ