ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Archives of Internal Medicine, עולה כי רמת המוגלובין נמוכה יותר, רמת חומצה אורית גבוהה יותר בסרום, דיווח עצמי של היסטוריה של נוקטוריה (השתנה לילית) והיסטוריה משפחתית של מחלת כליה, הם גורמי סיכון חדשים בלתי תלויים למחלת כליה סופנית (ESRD).
ההיארעות והשכיחות של ESRD בארצות הברית צפויות לעלות ב-44% וב-85% בהתאמה בין השנים 2000 ל-2015. למרות שהפחתת ההיארעות של ESRD מוכרת כמטרה גדולה של בריאות הציבור, נעשו מעט מחקרים לונגיטודינליים, שהתמקדו בזיהוי גורמי סיכון ל-ESRD.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הערך הפרוגנוסטי של מספר גורמי סיכון חדשים אפשריים ל-ESRD לאחר הכללת גורמי סיכון מבוססים.
במחקר השתתפו 177,570 מטופלים, שנבדקו בין האחד ביוני 1964 וה-31 באוגוסט 1973. הופעת ESRD ותמותה הוערכו עד ה-31 בדצמבר 2000. החוקרים בחרו בתקופה זו מאחר והמטופלים, שנבדקו בתקופה זו עברו הערכה הרבה יותר מפורטת של מחלות רקע ובדיקות מעבדה בהשוואה למטופלים שנבדקו לאחר מכן.
החוקרים זיהו 842 מקרים של ESRD, כאשר תקופת המעקב אחריהם הסתכמה ב-5,275,957 שנות אדם. המשך הממוצע בין הבדיקה בנקודת ההתחלה ובין התפתחות ESRD היה 24.5 (סטיית תקן, 6.8) שנים (חציון – 25.7 שנים).
למטופלים, שהיו ברבעון הגבוה ביותר של רמת חומצה אורית בסרום, היה יותר מפי 2 סיכון מתוקנן לפתח ESRD בהשוואה לאלה ברבעון הנמוך ביותר (HR מתוקנן – 2.14, רווח בר סמך 95% : 1.65-2.77). קשרים בלתי תלויים ל-ESRD הופיעו גם עבור רמת המוגלובין נמוכה יותר (HR – 1.33, רווח בר סמך 95% : 1.08-1.63 עבור הרבעון הנמוך ביותר לעומת הגבוה ביותר), עבור דיווח עצמי על היסטוריה של נוקטוריה (HR – 1.36, רווח בר סמך 95% : 1.17-1.58) ועבור היסטוריה משפחתית של מחלת כליה (HR – 1.40, רווח בר סמך 95% : 1.02-1.90). היסטוריה משפחתית הוגדרה כדיווח עצמי על קרוב משפחה דרגה ראשונה שחולה במחלת כליה.
המחקר הנוכחי אישר את החשיבות של גורמי סיכון מבוססים להתפתחות ESRD. שני גורמי הסיכון הפוטנטים ביותר היו פרוטאינוריה (הפרשת חלבו בשתן) [HR – 7.90, רווח בר סמך 95% : 5.35-11.67 עבור התוצאות 3 עד 4+ בבדיקת שתן, HR - 3.59, רווח בר סמך 95% : 2.82-4.57 עבור התוצאות 1 עד 2+, HR –2.37, רווח בר סמך 95% : 1.79-3.14 עבור סימן לחלבון לעומת בדיקת שתן שלילית לחלבון) ומשקל עודף (HR – 4.39, רווח בר סמך 95% : 3.38-5.70 עבור השמנה דרגה 2 ו-3, HR – 3.11, רווח בר סמך 95% : 2.51-3.84 עבור השמנה דרגה 1, HR – 1.65, רווח בר סמך 95% : 1.39-1.97 עבור משקל עודף לעומת משקל תקין).
החשיבות הקלינית של הפרשת חלבון בשתן מודגשת על ידי העובדה שבממוצע אפילו סימן לחלבון בבדיקת שתן קשור עם עלייה של יותר מפי 2 בסיכון לפתח ESRD.
החוקרים ביטאו דאגה לאור הקשר החזק, שהופיע בין משקל עודף וסיכון לפתח ESRD, לאור האפידמיה של משקל עודף והשמנה בארצות הברית ובמדינות אחרות עולם.
גורמי סיכון מבוססים אחרים, שאושרו כללו רמת קראטינין גבוהה בסרום, גזע שחור, לחץ דם גבוה, סוכרת, גיל מבוגר יותר, רמת השכלה נמוכה יותר ומין זכר.
החוקרים קוראים לביצוע מחקרים מבוקרים רנדומאליים, שיבדקו האם הפחתת רמת חומצה אורית בסרום יכולה להיות אסטרטגיה המגנה על הכליה.
מגבלות המחקר כוללות את העובדה שחלק מהמטופלים פיתחו מחלות, כגון סוכרת, בשנים שבין ההערכה בנקודת ההתחלה ועד התפתחות ה-ESRD, חוסר יכולת להעריך מאפייני מטופל כגון שימוש בתרופות לא חוקיות, שימוש במשככי כאבים או סמני דלקת בדם ועוד.
לסיכום, זיהוי גורמי סיכון חדשים, שניתן לשנותם, כגון היפראוריצמיה, פותח דלת להתערבות חדשות מעבר לשליטה בלחץ הדם ולחסימת מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון במטרה להפחית את הסיכון לפתח ESRD. הממצא שהיסטוריה משפחתית של מחלת כליה היא גורם סיכון, מקדם אסטרטגיה שתשתמש בהיסטוריה משפחתית של מחלת כליה לזיהוי מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר ושצריכים לעבור בדיקת סקר למחלת כליה.
Arch Intern Med. 2009;169:342–350
לידיעה במדסקייפ