ממחקר חדש עולה הטיפול בחשד לסרטן גרורתי של שלפוחית השתן יכול להשתפר בהרבה בעזרת שילוב הבדיקות PET (positron emission tomography) ו-CT (computed tomography). השיפור יכול להגיע לרמה שתאפשר למטופלים לשמור על שלפוחית השתן שלהם. המחקר הוצג בסימפוזיון הגידולים הממאירים במערכת המין-שתן לשנת 2009.
מטופלים אלה עוברים בדיקות CT ו-MRI שגרתיות, אך יש לשקול להוסיף בדיקת ה-PET/CT המשולבת כחלק מסטנדרט הטיפול.
במחקר הנוכחי השתתפו 57 מטופלים, שסבלו מסרטן בשלפוחית עם חשד למחלה גרורתית. מהמחקר עולה כי שימוש ב-PET/CT הביא לשינויים בתוכניות הטיפול ב-68% מהמקרים. השינויים בטיפול קרו לאחר, שהמטופלים עברו ראשית בדיקת CT או MRI.
תוכניות הטיפול שעברו שינוי אפשרו יעילות קלינית רבה. לדוגמא, הן ביטלו את הצורך בביופסיה נוספת ב-21% מהמטופלים, ביטלו את הצורך בבדיקת הדמיה נוספת ב-21% מהמטופלים ושינוי את התוכנית מתוכנית טיפול המוגבלת לאיבר לתוכנית טיפול בגרורות ב-19% מהמטופלים.
העובדה, ש-PET/CT שינתה את הטיפול בסרטן השלפוחית, חשובה מאוד. בחלק מהמקרים במחקר, היה ברור שהטכנולוגיה אפשרה למטופלים לשמור על שלפוחית השתן שלהם, שאילולא בדיקת ה-PET/CT המטופלים היו עוברים ניתוח להסרתה.
כיום, נעשה שימוש שגרתי בבדיקות CT ו-MRI לניטור התקדמות המחלה במטופלים הסובלים מגידול בשלפוחית, כאשר בדיקות אלה צריכות להישאר חלק מסטנדרט הטיפול. החוקרים מציעים שבדיקת PET/CT תשמש בדיקת עזר נוספת לבדיקות ה-CT וה-MRI שמבצעים בנקודת ההתחלה. בזמן שבדיקות ה-CT וה-MRI מספקות פירוש אנטומי של המחלה הגרורתית, טכנולוגיית ה-PET מספקת בדיקה תפקודית של המחלה על ידי הדגמת פעילות מטבולית של התאים הממאירים.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מציעים שלבדיקת ה-PET יש פוטנציאל להיות כלי הדמיה cost-effective במטופלים עם חשד למחלה גרורתית של שלפוחית השתן או באלה עם מחלה גרורתית מוכחת.
PET/CT מדויקת יותר
מסקירת 53 המקרים, שהשתתפו במחקר, עולה כי PET/CT מצאה יותר עדות לגידול גרורתי ב-40% מהמטופלים בהשוואה לבדיקת CT או MRI בלבד. ב-18% מהמטופלים, בדיקת ה-PET/CT מצאה פחות עדות. ב-42% מהמטופלים, לא נמצא הבדל או לא נמצאה תשובה בתיק הרפואי של המטופל.
לדברי החוקרים, בדיקת ה-PET מדויקת יותר מבדיקות ה-CT וה-MRI. המטופלים במחקר עברו בדיקת PET/CT לשם קביעת שלב הגידול הממאיר, לקביעת התגובה לטיפול או להערכת חשד לגרורות.
המחקר כלל אנליזה המבוססת על מטופל ואנליזה נפרדת המבוססת על נגע ספציפי לאיבר. עבור האנליזה המבוססת על מטופל, 46 מהמטופלים עברו PET/CT לאחר ביופסיה (n=22) או בדיקת CT או MRI (n=24) במטרה לאשר את ממצאי ה-PET/CT. מחלה ממארת אובחנה נכונה על ידי ה-PET/CT ב-24 מתוך 30 מטופלים (רגישות של 80%). PET/CT הייתה שלילית ב-15 מתוך 16 מטופלים ללא נגעים ממאירים (ספציפיות של 94%).
באנליזת נגע הספציפי לאיבר הוערכו 133 נגעים. כל אחד אושר על ידי ביופסיה (n=22) או הדמיה (n=111). הרגישות של PET/CT הייתה 88% והספציפיות 91%. אנליזה הספציפית לאיבר (רגישות/ספציפיות) בוצעה עבור האדרנל (100%/80%), עצם (93%/100%), כבד (83%/100%), כליה (100%/100%), בלוטות לימפה (89%/80%) ורקמות רכות (100%/100%).
החוקרים מסכמים ואומרים כי היו מופתעים לאור הרמה הגבוהה של הרגישות והספציפיות, שהייתה גבוהה יותר מזו שדווחה במחקרים קודמים. יש לציין כי המחקרים הקודמים השתמשו בבדיקת PET בלבד ללא הטכנולוגיה המשולבת של PET/CT.
לידיעה במדסקייפ