ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Hypertension, עולה כי בניגוד לדעה הרווחת, דיכאון לא מעלה לחץ דם, אך התרופות שמשמשות לטיפול בדיכאון כן. על כן, מטופלים שנזקקים לטיפול נוגד דיכאון צריכים להיות תחת ניטור צמוד.
חוקרי המחקר הנוכחי הדגימו שדיכאון קשור עם לחץ דם נמוך ולא גבוה, אך תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, בעיקר מקבוצת הטריציקלים (TCAs), נוטות להעלות לחץ דם ולהגביר את הסיכון לפתח יתר לחץ דם.
רופאים צריכים להיות מודעים לעלייה האפשרית בלחץ הדם, שיכולה להיות קשורה לשימוש ב-TCA, בעיקר במטופלים הסובלים ממחלה קרדיווסקולרית או מלחץ דם גבוה או במטופלים אחרים הנמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם.
סתירת התיאוריה דיכאון/יתר לחץ דם
נראה כי המחקר הנוכחי סותר את התיאוריה שאנשים הסובלים מדיכאון מועדים יותר לסבול מבעיות קרדיווסקולריות בגלל שהדיכאון ממנו הם סובלים מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם.
לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי הדגים שדיכאון בעצמו אינו קשור עם לחץ דם גבוה ויתר לחץ דם. בעוד שהמחקר מצא קשר בין לחץ דם נמוך ודיכאון, הוא מצא קשר בין לחץ דם גבוה וחרדה.
משתתפי המחקר היו חלק ממחקר דיכאון וחרדה שהתבצע בהולנד וכלל אנליזה של 2981 מבוגרים בני 18 עד 65. מדגימת נבדקים זו, 2618 מטופלים נכללו במחקר הנוכחי.
המטפלים חולקו ל-3 קבוצות : קבוצת ביקורת ללא היסטוריה של חרדה או הפרעת דיכאון (590), מטופלים שסבלו מהפרעת דיכאון מג'ורית (MDD) או מהפרעת חרדה שלא לקחו תרופות נוגדות דיכאון (1348) ומטופלים שסבלו מ-MDD או הפרעת חרדה והיו תחת טיפול נוגד דיכאון. בנוסף, החוקרים הבדילו בין נבדקים שחוו הישנות של MDD או הפרעת חרדה ובין אלה עם אבחנה חדשה.
להלן פירוט המטופלים, שלקחו תרופות נוגדות דיכאון שונות : 442 מטופלים לקחו SSRI (selective serotonin-reuptake inhibitors), 67 מטופלים לקחו TCA ו-135 מטופלים לקחו תרופות נוגדות דיכאון, שעבדו על המערכות הנוראדרנרגיות והסרוטונרגיות.
כדי להעריך את לחץ הדם, החוקרים עשו ממוצע של מדידות לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, שנלקחו פעמיים במנוחה בשכיבה ותיקננו קריאות אלה לשימוש בתרופות להורדת יתר לחץ דם.
לאחר מכן ,החוקרים יצרו 5 קטגוריות של אינדיקטור ליתר לחץ דם :
- ללא יתר לחץ דם (63.7% מדגימת המחקר).
- יתר לחץ דם סיסטולי מבודד (15.8% מהמטופלים).
- יתר לחץ דם דיסאטולי מבודד (2.7% מהמטופלים).
- יתר לחץ דם דרגה ראשונה (הוגדר כלחץ דם סיסטולי שווה או גדול מ-140 ודיאסטולי שווה או גדול מ-90) [13.1% מהמטופלים].
- יתר לחץ דם דרגה שנייה (הוגדר כיתר לחץ דם סיסטולי שווה או גדול מ-160 ודיסאטולי שווה או גדול מ-100) [4.7% מהמטופלים].
לא נמצאו הבדלים בשימוש בתרופות להורדת לחץ דם בין 3 קבוצות המחקר.
לא נמצא קשר ל-SSRI
משתנים נוספים, שנמדדו במחקר כללו קצב לב ו-RSA (respiratory sinus arrhythmia), מידע על BMI ומשתנים אחרים, כגון גיל, מין והשכלה. בהשוואה לנבדקי הביקורת, מטופלים שסבלו מהפרעה פסיכיאטרית היו מעט מבוגרים יותר, עשויים יותר להיות נשים, פחות משכילים, פחות פעילים גופנית, עישנו יותר, היו בעלי BMI גדול יותר ומספר גדול יותר של מחלות רקע.
בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים, למטופלים עם MMD היה לחץ דם סיסטולי ממוצע נמוך יותר משמעותית (הישנות MDD : P = 0.02, אבחנה חדשה : P = 0.002) והם היו עשויים פחות לסבול מיתר לחץ דם סיסטולי מבודד. הישנות MDD ואבחנה חדשה של MDD היו קשורים עם לחץ דם סיסטולי נמוך יותר גם לאחר תקנון לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, RSA וקצב לב.
למטופלים, שלקחו TCA, היה לחץ דם סיסטולי ממוצע גבוה יותר בעד ל-9% ודיאסטולי ב-11% בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים ולמטופלים שלא לקחו תרופות נוגדות דיכאון. למטופלים, שלקחו TCA, היה סיכון כפול לפתח יתר לחץ דם דרגה ראשונה וסיכון כמעט משולש לפתח יתר לחץ דם דרגה שנייה.
הקשר בין עלייה בלחץ הדם ותרופות נוגדות דיכאון העובדות על מערכת הנוראדרנרגית והסרוטונין היה דומה אך חלש יותר מהקשר שבין TCA ועלייה בלחץ הדם. השימוש ב-SSRI לא היה קשור משמעותית עם עלייה בלחץ הדם או עם יתר לחץ דם.
האם לחץ דם נמוך גורם לדיכאון ?
מצד שני, למטופלים הסובלים מחרדה יש לחץ דם דיסאטולי ממוצע גבוה יותר משמעותית בהשוואה לנבדקי ביקורת (P = 0.03), למרות שקשר זה לא העלה משמעותית את הסיכון ליתר לחץ דם דיאסטולי מבודד. תוצאות אלה נותרו כפי שהן לאחר שמטופלים, שלקחו תרופות להורדת לחץ דם הוצאו מהאנליזה.
החוקרים שיערו שישנן מספר סיבות אפשריות לכך שלמטופלים מדוכאים יש לחץ דם נמוך. ראשית, מטופלים אלה עשויים יותר להשתמש בתרופות המטפלות ביתר לחץ דם, למרות שהמחקר הנוכחי לא מצא שמטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות משתמשים יותר בתרופות אלה והתוצאות היו דומות כשמטופלים שלקחו תרופות להורדת לחץ דם הוצאו מהאנליזה.
שנית, יכול להיות שלדיכאון וללחץ דם נמוך יש גורם משותף. לדוגמא, ליקוי בתפקוד מטבוליזם שמעלה או מוריד רמות של מטבוליטים מסוימים, הורמונים או נוירו-טרנסמיטורים, שעשוי להשפיע על דיכאון ועל לחץ הדם.
ייתכן שההסבר הסביר ביותר הוא שלחץ דם נמוך גורם לדיכאון. מטופלים עם לחץ דם נמוך לעיתים קרובות עייפים, סובלים מקור, מסחרחורות ומבעיות בריכוז, כאשר כל הסימפטומים הללו עשויים לגרום לדיכאון.
יש לציין, כי הקשר יכול ללכת לשני הכיוונים, כאשר מטופלים עם לחץ דם נמוך עשויים יותר להפוך למדוכאים ואלה עם דיכאון עשויים יותר לפתח לחץ דם נמוך.
חלק מהמחקרים הקודמים לא מסכימים עם תוצאות המחקר הנוכחי. בעצם, חלק מהמחקרים מצאו קשר חיובי בין דיכאון ובין לחץ דם גבוה. למרות זאת, דגימת הנבדקים הגדולה במחקר הנוכחי מחזקת את כוחו.
בנוסף, בעוד שמחקרים אחרים התמקדו בדיווחים על סימפטומי דיכאון, המחקר הנוכחי כלל מטופלים, שהאבחנה הפסיכיאטרית שלהם מילאה קריטריונים של DSM-4 (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders).
לחץ דם גבוה קשור לחרדה
הממצא שחרדה קשור ללחץ דם גבוה, עשוי להיגרם מלחץ ממושך שנחווה על ידי מטופלים הסובלים מחרדה. במצב זה, תפקוד מערכת העצבים האוטונומית הופך ללקוי.
התגובה הסימפתטית עולה ומעלה גם את קצב הלב בעוד שהתגובה הפרה-סימפתטית יורדת ומפחיתה את השונות בקצב הלב. שתי התגובות יכולות להשפיע על לחץ הדם.
לא ברור מדוע חרדה קשורה רק עם לחץ דם דיאסטולי ולא עם לחץ דם סיסטולי. הסבר אפשרי לכך עשוי להיות קשור לאיזון בין פעילות יתר של המערכת הסימפתטית ותת פעילות של המערכת הפרה-סימפתטית באנשים חרדים.
מוקדם מכדי להגיד ש-TCA גורמים ליתר לחץ דם ושאין לתת תרופות אלה לטיפול בדיכאון, אך יש מספיק מידע מחקרי, שמצביע בצורה חזקה ש-TCA ובהיקף קטן יותר, תרופות העובדות על המערכת הנוראדרנרגית והסרוטונרגית, משחקים תפקיד חשוב ביתר לחץ דם ובבקרה הלקויה של מערכת העצבים האוטונומית במטופלים מדוכאים.
על רופאים לשקול האם האפקטים המועילים של תרופות נוגדות דיכאון על דיכאון עולים על האפקט של העלאת לחץ הדם. כמו כן, יש לשקול את העלייה האפשרית בסיכון לפתח יתר לחץ דם.
Hypertension. Published online February 23, 2009
לידיעה במדסקייפ