במחקר חדש ב-Journal of Urology בחנו החוקרים את אופי הקשר בין אי-ספיקת לב ובין תסמינים אורינריים, בעיקר בריחת שתן ופעילות-יתר של שלפוחית השתן. מהתוצאות עולה כי בריחת שתן ופעילות-יתר של שלפוחית השתן הן הפרעות נפוצות בחולים עם אי-ספיקת לב.
החוקרים חילקו שאלונים בכתב, שכללו 81 שאלות בנוגע לבריחת שתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, נוקטוריה ותסמינים אחרים שחולקו לחולים מאושפזים וחולים במרפאות עם אי-ספיקת לב. כמו כן, הם סקרו את הרשומות הרפואיות במטרה לקבוע את סוגי התרופות, ערכי BMI וסיווג NYHA.
מבין 408 המשיבים, נתונים אודות שלב אי-ספיקת הלב ותסמינים אורינריים היו זמינים עבור 296 חולים (גיל ממוצע של 62.2 שנים). מבין המשיבים הללו, 45% ו-57% דיווחו על בריחת שתן ופעילות-יתר של שלפוחית השתן, בהתאמה. יחס הסיכויים המתוקנן לפעילות-יתר של שלפוחית השתן בקרב חולים עם NYHA בדרגה III או IV עמד על 2.9% (95% CI = 1.344-6.250) ובחולים עם שילוב עייפות-דיכאון עמד על 2.155 (95% CI = 1.206-3.860). יחס הסיכויים המתוקנן לפעילות-יתר של שלפוחית השתן בהשוואה לנוקטוריה/תדירות מתן שתן בקרב משתפים עם ערכי BMI גבוהים עמד על 1.458 (95% CI = 1.087-1.953) ועבור מדד שילוב עייפות-דיכאון גבוה יותר עמד על 1.629 (95% CI = 1.038-2.550).
לסיכום, בריחת שתן ופעילות-יתר של שלפוחית השתן הן הפרעות נפוצות בחולים עם אי-ספיקת לב. מעדויות בחולים עם אי-ספיקת לב בשלבים מתקדמים עולה כי קיים קשר בין מדד משולב של עייפות-דיכאון וערכי BMI גבוהים יותר ובין פעילות-יתר של שלפוחית השתן. לא נמצא קשר בין מין, גיל ושימוש במשתנים ובין בריחת שתן ופעילות-יתר של שלפוחית השתן.
J Urol. 2009 May 16
לידיעה ב-DocGuide