ממחקר חדש שהוצג בכנס ה-18 של ה-International Society for Sexually Transmitted Diseases Research (ISSTDR) עולה כי ערכות בדיקה ביתיות לכלמידיה, אשר זמינות ללא עלות כספית באמצעות האינטרנט, הסירו במידה רבה את הבושה והסטיגמה אשר מונעות מגברים רבים לפנות לרופא המטפל שלהם על מנת לברר אם הינם נגועים במחלה זיהומית זו המועברת במין (Sexually Transmitted Infection, STI).
המחקר, שהינו פרויקט פיילוט, מראה כי הפנייה לגברים דרך האינטרנט לשם גיוסם לביצוע עצמי של משטח באמצעות מטוש מאיבר המין לזיהוי של כלמידיה, זיבה וטריכומונס התקבלה יפה, וכי עד היום 40% מהערכות הללו נשלחו חזרה עם הדגימות הדרושות לשם ניתוח בשנת 2009. שיעור החזרה זה מהווה עלייה לעומת ה-15.3% שהיו ב-2006, כשהוקם אתר האינטרנט המציע את הערכות.
אתר האינטרנט האמור, בכתובת Iwantthekit.org, שייך ל-Region III Infertility Prevention Project, פרויקט המוקדש לסיוע במניעת זיהומים המועברים במין (STI's) אשר עלולים לפגוע בפוריות, לרבות כלמידיה. האתר מספק מידע לגבי דרכים להיבדק בצורה דיסקרטית דרך האינטרנט.
שלב זה של המחקר, כפי שהוצג בכנס, ביקש להעריך את מידת התגובה שנצפתה בקרב גברים. לדברי החוקרים, קשה מאוד לגרום לגברים לפנות לרופא המטפל שלהם. יתרה מכך, STI's ידועות כמחלות א-תסמיניות, ולכן ניסו ראשית לפנות לגברים ולהציע להם לבקש ערכה לבדיקה. הם מוסיפים כי במיוחד בקרב אנשים צעירים, פעמים רבות ישנן סוגיות לגבי פרטיות וסטיגמה ולעיתים אין די כסף למטרת רכישת הערכה. פעמים רבות הצעירים חוששים שמא הוריהם יגלו שנבדקו כשמגיע החשבון מחברת הביטוח, מסבירים החוקרים.
החוקרים ביצעו ניתוח של 501 דגימות שהושבו, והראו כי 21.2% מהן היו חיוביות ל-STI כלשהו. מתוכן, 12.8% היו חיוביות ל-Chlamydia trachomatis, 0.8% היו חיוביות ל-Neisseria Gonorrhoeae ו-9.8% היו חיוביות ל-Trichomonas vaginalis. ניתוח הנתונים על פי גיל הראה כי ההימצאות של כלמידיה עמדה על 20% בקרב גברים צעירים בגילאי 15 עד 19 שנים, 27% בגברים בין גילאי 20 ל-24 שנים, ו-17% בגברים בגילאי 25 עד 29 שנים.
הנבדקים נתבקשו לאסוף שתן ולבצע משטחים באמצעות מטוש מאיבר המין. בעוד שנדיר שאיסוף שתן מהווה בעיה, גברים רבים אינם מוכנים שיילקח מהם משטח מאיבר המין. המשטח הדרוש לשם בדיקה זו הינו שונה מאוד מזה בו נעשה שימוש שנים רבות במרפאות. מבין 501 הגברים שנרשמו מאז ינואר השנה, הם מוסיפים, כולם מלבד 8 שלחו בחזרה את דגימות השתן והמשטח גם יחד. 95% מהמשתתפים דיווחו על כך שאיסוף הדגימות היה מתקבל על הדעת ולא לווה בכאב.
מומחה מתחום הבריאות המינית מציין בתגובה כי הוא מאמין כי הרגישות של מרבית הבדיקות הרסצנטיות הפכה את כל התהליך למתקבל יותר ופחות מרתיע עבור גברים. מחקר זה, הוא מוסיף, מעניין במיוחד מכיוון שמציע לגברים להשיג בעצמם את דגימת המטוש. לדברי המומחה, הבדיקות החדשות, אשר דורשות רק נגיעה קלה של המטוש בקצה איבר המין, הן רגישות דיו כך שהבדיקה מלווה בפחות אי נוחות לעומת זו האופיינית לבדיקות הישנות יותר.
המומחה מוסיף ומסביר, כי ההתמודדות עם מחלות כגון כלמידיה מצריכה שילוב של הגברת המודעות וטכנולוגיה מתקדמת. האינטרנט מאפשר להגביר את המודעות של אנשים לקיומה ולזמינותה של הבדיקה, בעוד שבאותה העת נעשתה גם התקדמות בטכנולוגיה של הבדיקה עצמה, כך ששני הדברים יחד מספקים גישה טובה בהרבה להיבדק. כעת, לטענתו, על האנשים להבין כי מרבית ה-STI's אינם מלווים בתסמינים, כך שאם הם מצויים בסיכון לפתחם, עליהם להיבדק.
מחקר נוסף אשר הוצג על ידי אותה הקבוצה בכנס, הדגיש את היישום של טכנולוגיה של היברידיזציית DNA המאפשרת ביצוע בדיקה לכלמידיה במרפאה. מרבית המעבדות בארה"ב משתמשות בבדיקות אמפליפיקציה של חומצות גרעין על מנת לאתר כלמידיה, אולם התוצאה של בדיקה מסוג זה עשויה לקחת תקופה של החל ממספר ימים וכלה בשבועות ספורים, בתלות במעבדה בה מבוצע הניתוח.
לדברי החוקרים, הם חשו כי דבר מה צריך להיעשות באתר בו הנבדק מקבל טיפול. בדיקה זו מספקת תוצאה תוך פחות מעשרים שניות, הם מסבירים, תכונה יעילה במיוחד עבור חדרי מיון ובתי כלא בהם הנבדק עוזב ופעמים רבות אובד למעקב. בנוסף, החוקרים מציינים כי במדינות מפתחות יהנו גם כן מסוג מסוים זה של בדיקה בשל הקשיים ביצירת קשר עם הנבדק לאחר עזיבתו את המרפאה.
הבדיקה בה נעשה שימוש באתר השירות הרפואי הראשוני, הינה microwave-accelerated metal-enhanced fluorescence-based 3-piece DNA hybdridization assay אותה פיתחו חוקרים במכון לפלואורסנציה באוניברסיטת מרילנד. הבדיקה מכילה זכוכית נושא למיקרוסקופ מצופה כסף, וכוללת תהליך בו ה-DNA של האורגניזם הנבדק נקלט על ידי חיישן הקושר חומצות גרעין. ננו-חלקיקים של כסף מעשירים את הריאקציה, המונעת באמצעות הכוונת כמות קטנה של קרינת מיקרוגל, כמו זו המאפיינת טלפון סלולארי או עט לייזר, אל עבר הריאקציה, תכונה המאפשרת להאיץ את קבלת התשובות תוך עשרים שניות בלבד. זאת, מסבירים החוקרים, לעומת בדיקת מעבדה מקובלת אשר לוקחת כשלוש שעות בטמפרטורת החדר ושעה אחת ב-37 מעלות צלזיוס, כך שהבדיקה החדשה מספקת תוצאות בזמן שיא.
בתלות ברצף ה-DNA המצוי על גבי החיישן, כל אורגניזם עם רצף תואם של חומצות גרעין יכול להיקשר כשמונח על זכוכית הנושא. מיד לאחר מכן, מושם חיישן מדווח שני, אשר מבצע היברידיזציה עם הקצה השני של האורגניזם. למעשה, מבהירים החוקרים, נוצר מעין 'סנדביץ' של חיישנים' וביניהם האורגניזם הנבדק, כאשר החיישן המדווח נקשר למולקולת דיווח, במקרה זה חיישן פלואורסצנטי. הקומפלקס שנוצר מקבל זריחה פלואורסצנטית כשמכוונים לעברו קרינת מיקרוגל, וזריחה זו היא המגלה לבודק האם נמצא האורגניזם, כמו למשל הכלמידיה.
בדיקה זו נמצאת עדיין בשלבי המחקר הראשוניים, אולם לדברי החוקרים השלב הבא יהיה לבדוק דגימות קליניות אמיתיות. באם יצליח שלב זה, החוקרים מתכוונים לבדוק גם אורגניזמים אחרים כגון Gonorrhea וחיידק ה-Methicillin-resistant Staphylococus aureus (MRSA). לבסוף, החוקרים מוסיפים כי כמובן שהמבחן הסופי יהיה עד כמה הבדיקה פועלת בהקשר של הרקמה האנושית, למשל, משטח ממטוש מצוואר הרחם או מהנרתיק שם מצויים תאים אנושיים רבים אחרים בנוסף. ההערכה של הבדיקה, בשלב זה, נמשכת.
מתוך הכנס ה-18 של ה-International Society for Sexually Transmitted Diseases Research (ISSTDR) שנערך ביוני 2009 בלונדון.
לידיעה במדסקייפ