ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי המקוון של ה-Cochrane Database of Systematic Reviews עולה כי תכשירים אנטימיקרוביאליים לנרתקת חיידקית (Bacterial Vaginosis, BV) נבדלים זה מזה במידת יעילותם ובפרופיל תופעות הלוואי שלהן. החוקרים מסבירים כי מכיוון שנרתקת חיידקית הינה גורם נפוץ ביותר לדלקת הנרתיק, וקשורה בשיעורים גבוהים של סיבוכים מיילדותיים וגניקולוגיים ובסיכון מוגבר להעברה של זיהום HIV-1, גברה ההתעניינות במחקר העוסק בטיפול במחלה זו.
לדברי החוקרים, טיפול בנרתקת חיידקית (BV) עשוי לסייע בהורדת הסוספטביליות של נשים ל-HIV, ולפיכך חשוב ביותר לבסס מהן צורות הטיפול המתאימות והיעילות ביותר, ובמיוחד כך במדינות מתפתחות.
על מנת לקבוע את היעילות של תרופות אנטימיקרוביאליות שונות בטיפול ב-BV בנשים שאינן הרות, החוקרים ביצעו חיפוש במאגרי מידע, לרבות ה-Cochrane Central Register of Controlled Trials (CENTRAL; The Cochrane Library), MEDLINE, EMBASE, LILACS וה-African Healthline (דצמבר 2007), כמו גם בפרוטוקולים של כנסים בילאומיים רלוונטיים מאז שנת 1981.
המחקרים אשר נכללו בסקירה היו מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית אשר השוו בין שני תכשירים מיקרוביאליים שונים לפחות, או בין תכשיר אנטימיקרוביאלי לבין פלצבו או לבין היעדר טיפול, בקרב נשים עם BV אשר אובחנו קלינית או באמצעות צביעת Gram. איכות המחקרים השונים הוערכה באופן עצמאי על ידי שני סוקרים שונים, אשר סיכמו בנוסף מידע מדיווחי העבודות המקוריות. הסוקר השלישי חזר, הצליב ובדק את הנתונים הללו.
מבין 24 עבודות שנסקרו, ובהן סך של 4,422 משתתפות, מרביתן בחנו רק נשים סימפטומטיות, ושבעה מחקרים בלבד השתמשו בשיטת Intent-to-treat. הסוקרים שבו וניתחו מחדש את יתר המחקרים.
התכשיר Clindamycin הראה שיעור נמוך יותר של כישלון טיפולי לעומת תרופת דמה (Relative Risk, RR = 0.25; 95% CI = 0.16-0.37). ללא תלות בפרוטוקול הטיפולי, לתרופות Cilndamycin ו-Metronidazole היו שיעורים דומים של כישלון טיפולי כעבור שבועיים וארבעה שבועות של מעקב (RR = 1.01; 95% CI = 0.69-1.46 עבור קלינדמיצין, לעומת RR = 0.91; 95% CI = 0.70-1.18 עבור מטרונידזול). עם זאת, התרופות הראו שיעור גבוה של חזרת המחלה.
החוקרים מוסיפים כי היו פחות תופעות לוואי בעקבות טיפול ב-Clindamycin לעומת Metronidazole (RR = 0.75; 95% CI = 0.56-1.02), ובמיוחד טעם מתכתי בפה (RR = 0.08; 95% CI = 0.1-0.59), ובחילה והקאות (RR = 0.23; 95% CI = 0.10-0.51). עם זאת, מכיוון ש-Metronidazole הינה זולה יותר, החוקרים סבורים כי תרופה זו תוותר התרופה בשימוש הנרחב ביותר במדינות מתפתחות.
בהשוואה ל-Metronidazole פומי, לקטובצילוס אשר מוחדר לתוך הנרתיק כטבליות ג'לטין נמצא יעיל יותר (RR = 0.20; 95% CI = 0.05-0.08). בהשוואה ל-Metronidazole בלבד, לקטובצילוס פומי המשולב עם Metronidazole הראה יעילות רבה יותר (RR = 0.33; 95% CI = 0.14-0.77). עם זאת, החוקרים מציינים כי נרשמו מקרים של הפסקה לא-מוסברת של התרופה מהמחקרים אשר בדקו טיפול בלקטובצילוס.
החוקרים מציינים כי ישנו מגוון של טיפולים טובים עבור BV, אולם שיעורי החזרה הגבוהים של המחלה לאחר הטיפול מצריכים תשומת לב רבה יותר, ומראים כי יש מקום להמשך המחקר של תכשירים נוספים על מנת להגביר את יעילותם. לדבריהם, צריך בנוסף להבין מדוע נשים רבות כל כך פרשו ממחקרי הלקטובצילוס, שכן הדבר עשוי להעיד על קיומן של תופעות לוואי שלא דווחו.
בנוסף, החוקרים מצאו כי Clindamycin הראתה שיעור נמוך יותר של כישלון טיפולי קליני בהשוואה לקרם משולש של Sulfonamide (RR = 0.46; 95% CI = 0.29-0.72). בהשוואה למינון יחיד של 2 גרם של Metronidazole, Hydrogen Peroxide Douche הראה שיעור גבוה יותר של כישלון טיפולי קליני (RR = 1.75; 95% CI = 1.02-3.00), כמו גם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי (RR = 2.33; 95% CI = 1.21-4.52).
על מנת לבחון את יעילותן של תרופות מבטיחות לטיפול ב-BV, החוקרים ממליצים כי יתוכננו מחקרים הכוללים מספר רב יותר של משתתפות.
בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את מכלול מגבלותיהם של המחקרים אשר נכללו בסקירה, כגון גודל מדגם קטן בחלק מן המקרים.
החוקרים מסכמים כי תכשירי Clindamycin, Metronidazole פומי, וכן טבילות פומיות ונרתיקיות של לקטובצילוס היו כולם בעלי יעילות בטיפול בנרתקת חיידקית. לעומתן, Hydrogen Peroxide Douche וקרם משולש של Sulfonamide לא הראו יעילות. באשר לתופעות הלוואי, מזכירים החוקרים כי Metronidazole נקשרה עם טעם מתכתי בפה, בחילה והקאות.
Cochrane Databse of Systematic Reviews 2009
לידיעה במדסקייפ