מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Journal of Urology עולה כי פחות משליש מהילדים הסובלים מזרם שתן חוזר (Vesicoureteral reflux, VUR) עיקש מפתחים זיהום בדרכי השתן בשנתיים שלאחר הפסקת טיפול אנטיביוטי מניעתי.
החוקרים טוענים כי ממצאיהם מעידים על כך שבילדים מסוימים המורגלים לאסלה, בגילאי חמש שנים ומעלה, ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטי המניעתי בצורה בטוחה באופן יחסי תוך שמירה על מעקב קפדני.
החוקרים מזכירים כי לפני כשנתיים מחקר אשר בוצע בקרב מאה תינוקות עם VUR הראה כי טיפול אנטיביוטי מניעתי לא מנע נזק כלייתי, וכי מאידך גם הפסקתו לא תרמה לכך. הם מספרים כי בעשייתם הקלינית נוהגים להציע להורי הילדים המגיעים לגיל חמש שנים את האפשרות של הפסקת הטיפול האנטיביוטי, תוך הקפדה על מעקב מדי שנה לכל הפחות לאחר מכן.
על מנת להעריך את תוצאות גישתם זו, סקרו החוקרים 185 מקרים, מהם 160 בנות ו-25 בנים, עבורם החליטו ההורים להפסיק את הטיפול האנטיביוטי. משך המעקב הממוצע היה שנתיים, אולם בחלק מהילדים בוצע מעקב למשך עד שמונה שנים.
החוקרים מדווחים כי 29% אחוז מהילדים שנבדקו (50 בנות ו-5 בנים) פיתחו זיהום בדרכי השתן, מרביתם מלווים בחום. לדבריהם, UTI מלווה בחום הופיע בממוצע 1.1 שנים לאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי. הם מוסיפים כי לא נמצא גורם מאלו שנבדקו הקשור בצורה מובהקת לסיכון ל-UTI, לרבות מין, היסטוריה של קשיים בהתרוקנות וגיל בעת הפסקת הטיפול האנטיביוטי.
בנוסף, נמצא כי 57% מהחולים נזקקו לניתוח לתיקון ה-VUR לאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי (לרבות שניים אשר היו א-תסמיניים), וכי אף אחד מילדים אלו לא פיתח UTI המלווה בחום לאחר מעקב בתר-ניתוחי ממוצע של 1.2 שנים.
החוקרים מסכמים כי הפסקת הטיפול האנטיביוטי המניעתי בילדים הסובלים מ-VUR הינה אפשרות סבירה, אולם מדגישים כי יש צורך במחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, ארוך-טווח ובהקצאה אקראית בטרם ניתן יהיה לקבוע אם גישה טיפולית זו הינה מועילה.
J Urol 2010
לידיעה במדסקייפ