מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Journal of Urology עולה כי יתכן ואין בהכרח צורך ברנוגרפיה רוטינית לאחר ביצוע פיאלופלסטיה. החוקרים מציעים כי בדיקת אולטראסאונד לבדה עשויה להיות מספקת על מנת להעריך שיפור בניקוז שלאחר הפעולה, וכי רק בחולים בהם לא ניתן להדגיש שיפור שכזה יש צורך ברנוגרפיה.
החוקרים טוענים כי באמצעות אסטרטגיה בתר-ניתוחית זו, ניתן יהיה להימנע מקטטריזציה וחשיפה לקרינה בכ-50% מהחולים.
לדברי החוקרים, בדיקות המבוצעות לאחר פיאלופלסטיה כוללות על פי רוב אולטראסאונד (US) או Diuretic renal scan (RS). על מנת לקבוע שמא RS הינו הכרחי תמיד, ביקשו החוקרים לסקור נתונים אודות 97 ילדים אשר עברו 101 פיאלופלסטיות בגיל חציוני של 18 חודשים, ואחריהם בוצע מעקב של 4.5 שנים בממוצע.
החוקרים מדווחים כי בדיקת האולטראסאונד הבתר-ניתוחית הראשונה לאחר הפעולה הראתה שיפור סובייקטיבי ב-91 כליות (90%). לדבריהם, נצפתה ירידה בחומרת ההידרונפרוזיס ב-46 בלבד (50%). לעומת זאת, הרנוגרפיה הראשונית לאחר הניתוח (RS) הראתה ניקוז ללא חסימה ב-95 כליות (94%). הם מוסיפים כי אף אחת מ-46 הכליות עם ירידה בחומרת ההידרונפרוזיס לא הראתה חסימה ב-RS, וזאת לעומת 6 כליות מתוך 55 (11%) באלו בהן לא נצפה שיפור שכזה (p<0.003).
שתיים מבין 91 הכליות בהן נצפה שיפור סובייקטיבי בבדיקת ה-US הראשונה הראו חסימה ב-RS, אשר לדברי החוקרים חלפה באופן ספונטני. לעומת זאת, מבין עשר הכליות בהן לא נצפה שיפור ב-US הבתר-ניתוחי הראשון, ארבע הראו חסימה ב-RS, מהן שתיים אשר הצריכו פעולה נוספת.
בנוסף, מציינים החוקרים כי מבין 49 חולים עם תפקוד כלייתי מפוצל גבוה מ-45% לפני הניתוח, אף אחד לא הראה שינויים של למעלה מ-5% לאחריו. מבין 35 חולים עם תפקוד כלייתי מפוצל של פחות מ-45% לפני הניתוח, 15 (43%) הראו שינויים של למעלה מ-5% בתר-ניתוחית (p<0.001).
החוקרים מספרים כי בהמשך בכוונתם לפתח קריטריונים אובייקטיביים לשיפור ב-US בנוסף לשיטת הדירוג הקיימת. לטענתם, לכשיוגדרו קרטיריונים שכאלו, יתכן ומרבית החולםי לא יזדקקו עוד לרנוגרפיה לאחר ניתוח פיאלופלסטיה.
J Urol 2010
לידיעה במדסקייפ