מאת ד"ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי דיירי בתי אבות עם חשד לדלקת בדרכי השתן מקבלים טיפול אנטיביוטי, לעתים ללא צורך.
במחקר זה בדקו החוקרים את אופן הטיפול בדלקת בדרכי השתן (UTI ) המודגמת בבדיקת שתן במטופלים בבתי אבות. קיימים קריטריונים על שם McGeer לאבחון UTI בדיירי בתי אבות ללא קתטר שתן. הקריטריונים דורשים נוכחות של שלושה מהתסמינים הבאים: חום של לפחות 38 מעלות, תסמינים אורינריים, כאב חדש במותן או סופראפובי, שינוי באופי השתן, החמרה במצב התפקודי או המנטלי.
החוקרים בדקו רשומות של 132 מטופלים עם סך של 172 ארועי UTI לפי בדיקת שתן.
* טיפול אנטיביוטי הוחל ב-96 מתוך 172 המקרים (56%).
* ב-69 מקרים (72% מאלה שקיבלו טיפול אנטיביוטי) הטיפול הניתן לא היה הטיפול האנטיביוטי הנכון לפי הקריטריונים של האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות.
* ב-44 מקרים (46% ממקבלי האנטיביוטיקה) המינון שניתן לא היה המינון הנכון לפי פינוי הקראטינין.
* ב-64 מקרים (67% ממקבלי האנטיביוטיקה) הטיפול ניתן למשך זמן ארוך יותר מהדרוש.
* 146 מקרים לא ענו על הקריטריונים של McGeer , ומתוכם ב-70 מקרים (41%) הוחל טיפול אנטיביוטי.
* מטופלים אשר קיבלו טיפול אנטיביוטי למרות שלא ענו על הקריטריונים של McGeer היו בסיכון פי 8.5 לפתח C.difficile תוך 3 חודשים מהטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש מקום לשיפור בטיפול בדלקות בדרכי שתן בדיירי בתי אבות. שימוש יתר באנטיביוטיקה, לעתים כתוצאה מלחץ של בית האבות או של המשפחה, עשוי לגרום לבעיית עמידויות בעתיד. כנגד, ציין מומחה מתחום המחלות הזיהומיות כי ההנחיות הקיימות כיום אינן מתאימות לכל מטופל ומטופל. יתרה מזאת, ההנחיות נכתבו על בסיס נתונים מאנשים צעירים ובריאים יותר, ועל כן עשויים להיות פחות מתאימים לאנשים זקנים הדרים בבתי אבות.
Arch Intern Med March 2011
לידיעה במדסקייפ