מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 14 במאי של כתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי הטיפול הפרוביוטי ב-Lactobacillus rhamnosus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 אינו יעיל כמו טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole במקרים של זיהום בדרכי השתן בנשים לאחר-מנופאוזה עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
במסגרת המחקר האקראי, כפל-סמיות, חולקו באקראי 252 נשים לאחר-מנופאוזה עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן לטיפול מניעתי בן 12 חודשים ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(480 מ"ג ביום) או קפסולות פומיות המכילות L. rhamnosus GR-1 ו-L. reuteri RC-14 (פעמיים ביום).
החוקרים כללו במחקר נשים בתקופה שבין ינואר 2005 ועד אוגוסט 2007 עם היסטוריה של לפחות שלושה זיהומים תסמיניים בדרכי השתן במהלך השנה שקדמה להקצאה האקראית.
היעד העיקרי של המחקר היה המספר הממוצע של זיהומים תסמיניים בדרכי השתן במהלך 12 חודשים (הישנות קלינית, שהוגדרה כזיהום בדרכי השתן בהתאם לתלונות האישה, בעיקר צריבה במתן שתן, תכיפות ו/או דחיפות). הם גם תיעדו את שיעור הנשים עם לפחות הישנות קלינית אחת במהלך 12 חודשי טיפול מניעתי וחציון הזמן עד להישנות קלינית ראשונה. דגימות צואה ושתן נלקחו בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים לנוכחות L. reuteri באמצעות בדיקות PCR (Polymerase Chain Reaction).
יעדים משניים כללו את המספר הממוצע של זיהומים מאושרים מיקרוביולוגית בדרכי השתן (הישנות מיקרוביולוגית) במהלך 12 חודשי טיפול מניעתי ובמהלך שלושת החודשים לאחר הפסקת הטיפול. הישנות מיקרוביולוגית הוגדרה כזיהום בדרכי השתן על-בסיס השילוב של תסמינים קליניים ובקטריאוריה.
בקרב נשים שקיבלו את הטיפול הפרוביוטי במשך 12 חודשים נרשמה ירידה במספר הזיהומים בדרכי השתן מ-6.8 ל-3.3, בעוד שעם הטיפול התרופתי נרשמה ירידה מ-7.0 ל-2.9 זיהומים בדרכי השתן. המשמעות הינה הבדלים בין הטיפולים של 0.4 אירועים בשנה, וזאת מעבר לגבולות העדר-נחיתות שהוגדרו עבור המחקר הנוכחי.
החוקרים גם מצאו כי חלה עליה בשיעורי העמידות ל- Trimethoprim-Sulfamethoxazole, Trimethoprim ו-Amoxicillin מכ-20%-40% ל-80-95% של חיידקי Escherichia coli מדגימות צואה ושתן של נשים א-תסמיניות, וכן של חיידקי E. coli הגורמים לזיהום בדרכי השתן. רמות העמידויות הללו ירדו בהדרגה במהלך שלושת החודשים לאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי.
החוקרים מכירים במגבלות המחקר וטוענים כי למרות שלא הצליחו לענות על קריטריוני העדר-נחיתות במניעת זיהומים בדרכי שתן בהשוואה לטיפול אנטיביוטי, הם מאמינים כי מאחר והסיכוי להתפתחות עמידות לטיפול אנטיביוטי נמוך משמעותית עם Lactobacilli, ייתכן כי טיפול זה ישמש כחלופה מקובלת למניעת זיהומים בדרכי השתן, בעיקר בנשים שאינן ששות לקבלת טיפול אנטיביוטי.
Arch Intern Med. 2012;172:704-712
לידיעה במדסקייפ