מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי בנשים עם אי-נקיטת שתן בדחק (Urgent Urinary Incontinence), אין הבדל משמעותי בין טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות ובין Onabotulinumtoxin A.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסרים נתונים להשוואה ישירה בין Onabotulinumtoxin A (בוטוקס) ובין תרופות אנטי-כולינרגיות. המחקר הנוכחי נועד להשוות בין טיפול אנטי-כולינרגי פומי ובין זריקה בודדת של בוטוקס לתוך שריר הדטרוזר בשלפוחית בנשים עם אי-נקיטת שתן בדחק, במטרה להעריך את ההפחתה באירועים אלו במהלך תקופה של שישה חודשים, השיפור באיכות החיים ותופעת לוואי.
המחקר כלל עשרה מרכזים וגויסו 249 נשים עם חמישה אירועים ומעלה של אי-נקיטת שתן בדחק, במהלך שלושה ימים. הנשים חולקו באקראי ביחס שווה לטיפול אנטי-כולינרגי ב-Solifenacin, החל ממינון של 5 מ"ג ביום, למשך שישה חודשים (עם אפשרות להעלאת המינון ל-10 מ"ג ובהמשך לעבור לטיפול ב-Trospium XR) עם זריקה בודדת לשריר הדטרוזר של סיליין או זריקה בודדת של 100 יחידות בוטוקס עם שישה חודשי טיפול בפלסבו.
התוצא העיקרי היה הפחתת מספר האירועים הממוצע של אי-נקיטת שתן בדחק ביום במהלך תקופה של שישה חודשים, כפי שתועד באמצעות יומנים בני שלושה ימים שנשלחו כל חודש. מבין 249 נשים שחולקו באקראי, 247 טופלו ועבור 241 אספו החוקרים נתונים להערכת התוצאות. תוצאים משניים כללו החלמה מלאה של השליטה במתן שתן, איכות החיים, שימוש בצנתרים ותופעות לוואי.
מהתוצאות עולה כי הירידה הממוצעת באירועי אי-נקיטת שתן בדחק ביום במהלך תקופה של שישה חודשים עמדה על 3.4 אירועים ביום עם טיפול אנטי-כולינרגי ועל 3.3 עם טיפול בזריקות בוטוקס (P=0.81). הפוגה מלאה באירועי בריחת שתן תועדה ב-13% ו-27% מהנשים, בהתאמה (p=0.003). איכות החיים השתפרה בשתי הקבוצות, ללא הבדל משמעותי בין השתיים.
עם טיפול אנטי-כולינרגי נרשמה שכיחות גבוהה יותר של תופעות דוגמת פה יבש (46% לעומת 31%, p=0.02), אך שיעורים נמוכים יותר של שימוש בצנתרים לאחר חודשיים (0% לעומת 5%, P=0.01) וזיהומים בדרכי השתן (13% לעומת 33%, p<0.001).
לסיכום, החוקרים מצאו כי בנשים עם אי-נקיטת שתן בדחק, אין הבדל משמעותי בין טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות ובין זריקות בוטוקס להפחתת תדירות אירועי בריחת שתן בדחק, או שיפור איכות החיים. הבחירה בין טיפולים אלו צריכה לקחת בחשבון את משטרי הטיפול השונים וההבדלים בדרכי המתן ובתופעות הלוואי.
NEJM, published early online 4th October 2012
לידיעה ב-NELM