שלוש שאלות עשויות לסווג נכונה את מרבית הנשים עם צריבה ו/או תכיפות במתן שתן ככאלו בסיכון נמוך או גבוה לזיהום בדרכי השתן, אך אחרים דורשים בדיקות שתן שגרתיות נוספות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת ספטמבר/אוקטובר בכתב העת Annals of Family Medicine.
לדברי החוקרים, מגוון שאלות בהיסטוריה הרפואית וממצאים בבדיקות השתן עשויים לשמש לאבחנה של זיהום בדרכי השתן, כאשר ניטריטים, דם ולויקוציט-אסטרז בשתן, בדיקה מיקרוסקופית של משקע השתן וערכות זריעה מהירה מהווים את הגישות הנפוצות ביותר בשימוש. מרבית הסמנים האבחנתיים הללו נבחנו בהערכות בדיקה-יחידה, כלומר הבדיקה נבחנה בהשוואה לתרבית שתן ללא התייחסות לתוצאות בדיקות קודמות, כלל היסטוריה רפואית. עם זאת, בפועל, הבירור האבחנתי הוא רב-משתנים, ותוצאות הבדיקות תלויות האחת בשנייה.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את החשיבות של האנמנזה ובדיקות שתן לאבחנה של זיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן, תוך הערכת התלות ההדדית והמידע מבדיקות קודמות.
נשים עם כאב ו/או תכיפות בזמן מתן שתן השיבו לשאלות בנוגע לסימנים ותסמינים מהם סבלו ועברו בדיקות שתן. מדד הזהב לאבחנת זיהום בדרכי שתן כלל 103 CFU למ"ל בתרבית שתן. החוקרים פיתחו מדד אבחנתי באמצעות סף סיכון של 30% ו-70% לזיהום בדרכי השתן.
החוקרים השוו את הערך האבחנתי של שישה מודלים באמצעות שילובים שונים של אנמנזה רפואית, סטיק שתן, משקע שתן ו/או ערכת זריעה מהירה (Dipslide). במודל השישי, רק בחולים עם סיכון של 30-70% לאחר הבדיקה הקודמת עברו בדיקות נוספות.
בקרב 196 נשים שנכללו במחקר, שכיחות זיהומים בדרכי השתן עמדה על 61%. מבין שבעה משתנים אפשריים המסיעים באבחנה, שלושה התבססו על האנמנזה הרפואית, שניים על בדיקת סטיק שתן, אחד התבסס על תרבית שתן ואחד על Displide.
שלוש השאלות שתרמו הכי הרבה להיסטוריה הרפואית הן: "האם החולה סבורה כי היא סובלת מזיהום בדרכי השתן", "האם ישנו לפחות כאב ניכר בזמן מתן שתן?" ו"האם ישנו גירוי של הנרתיק?".
אנמנזה סייעה בזיהוי נכון של 56% מהחולים כבעלי סיכון לזיהום בדרכי השתן, בין אם הסיכון היה נמוך מ-30% או גבוה מ-70%, והוספת תוצאות בדיקת סטיק שתן הביאה לעליה בשיעור הסיווג הנכון ל-73%. עם זאת, התוצאות לא היו הרבה יותר טובות בשלושת המודלים בהם משקע שתן ו-Dipslide שולבו בנפרד ובשילוב.
שיעורי הסיווג הנכונים עלה ל-83% במודל השישי, בו נשים בסיכון בינוני לפי האנמנזה הרפואית בלבד עברו בדיקות נוספות. הסמנים הבולטים ביותר לזיהום בדרכי השתן כללו את החשד של החולה כי סובלת מזיהום בדרכי השתן ותוצאה חיובית לניטריטים בשתן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן לסווג נכונה את מרבית הנשים עם כאב ו/או תכיפות במתן שתן ככאלו בסיכון נמוך או גבוה לזיהום בדרכי שתן באמצעות שלוש שאלות. בנשים אחרות נדרש בירור נוסף הכולל סטיק שתן. ליתר הבדיקות אין ערך מוסף במקרים אלו.
Ann Fam Med. 2013;442-451
לידיעה במדסקייפ