מנתונים חדשים עולה כי במוסדות לטיפול ארוך-טווח, ניתן להפחית את שיעור הזיהומים בדרכי השתן וטיפול-יתר בזיהומים אסימפטומטים באמצעות פרוטוקול חדש בהנחיית אחות.
החוקרים מסבירים כי מהנתונים בידיהם עולה כי שיעור הזיהומים בדרכי השתן במוסדות אלו עומד על 78%, כאשר בנוסף ב-10% מהמטופלים קיים קטטר שתן כרוני. יתרה מזאת, עם כל שינוי קטן במצב החולה האחיות השלימו בדיקת שתן.
כ-50% מהקשיישם צפויים לפתח זיהומים בדרכי השתן ולעיתים קרובות חלה הישנות בזיהומים אלו. למרות שזיהומים אלו הינם גורם מוביל לירידה באיכות החיים, לעיתים קרובות ניתן טיפול-יתר. השימוש ההולם בתרופות אנטיביוטיות לזיהומים אסימפטומטים הוביל לאירועים חריגים, עמידות לתרופות וחשש מזיהום ב-CDI (Clostridium difficile infection).
במסגרת הפרוטוקול החדש, הצעד הראשון היה כי בטרם ביצוע בדיקת שתן יעדכנו את האחות האחראית. בעקבות זאת נערכו שיחות טלפון רבות לאחות ואט אט החלו להפחית את תדירות בדיקות השתן במקרים מיותרים. הם גם התייחסו לאיסוף לא-הולם של בדיקות השתן, העלול להוביל לתוצאות חיוביות-שגויות. בחולים בסיכון גבוה ואלו עם חשד לזיהום, ניתנה טבלית חמוציות במינון 450 מ"ג, פעמיים ביום, בשילוב עם נוזלים ומעקב.
ההוראות במקרה של סימנין לזיהום בדרכי השתן כללו צריכת נוזלים של 120 מ"ל מיץ או מים כל שעתיים במשך 72 שעות; הקפדה על אמצעי היגיינה (רחצת אזור פי הטבעת והנרתיק עם סבון ומים לאחר כל מתן שתן או צואה); תזמון ביצוע צרכים, בדיקת חיתולים או החלפתם כל 2-4 שעות; מעקב חום כל משמרת במהלך 72 שעות; מעקב תלונות צריבה במתן שתן, תכיפות מתן שתן או כאבי מותניים; הערכת כאב באזור השלפוחית ואצירת שתן; השלמת בדיקת סטיק שתן בנוכחות שלושה מהתסמינים הללו.
החוקרים מסבירים כי בנוכחות תסמינים, לבדיקת שתן חיובית לניטריטים ולויקוציטים סבירות של 80% לנוכחות זיהום. כעת בדיקת השתן נשלחת רק לאחר תוצאות חיוביות בבדיקת סטיק שתן ותסמינים.
חולים עם חשד לזיהום נותרים במעקב למשך 72 שעות, אלא אם התסמינים מופיעים מוקדם יותר. המטרה היא לטפל באלו החולים באמת, כאשר לדברי החוקרים, במקרים של תחלואה אמיתית התשובה קלה והקושי הוא רק בזיהומים המתפתחים לאט ביחד.
באשר להיקף השימוש בקטטרים, האחות האחראית עברה על כל המקרים של שימוש כרוני בקטטר שתן ולאחר דיון עם אורולוגים הפסיקה את השימוש בקטטר במרבית המקרים והסבירה לבני המשפחה כי צעד זה יביא לשיפור חייהם של הקרובים להם.
מטרת הפרויקט הייתה להביא לירידה של 25% בשיעור הזיהומים וירידה של 50% בשימוש בקטטר שתן במהלך שלושת החודשים הראשונים. למעשה, ההתערבות הובילה לירידה של 38% בשיעור הזיהומים ולירידה של 50% בשימוש בקטטר שתן.
מתוך כנס ה-American Association of Nurse Practitioners
לידיעה במדסקייפ