היעילות והבטיחות של נוגדי הקרישה הישירים (ר"ת DOAC או בשם הקודם NOAC או ספציפיים למטרהTSOAC ), כנגד קומדין (נוגד ויטמין K ר"ת VKA ), אומתו גם במחקרי החיים האמתיים, אמנם non randomized clinical trials ר"ת .RCT
ההבדל בין סוג ה DOAC, והסיכון לדמם מג'ורי, נבע בעיקר מהבדלי סיכון של דמם במערכת העיכול (כאשר דימום במערכת העיקול העליונה ר"ת UGIB, מהווה גם את הסיבה העיקרית), עם סיכון גבוהה יותר עם טיפול ב קסרלטו (rivaroxaban), ופרדקסה (dabigatran) ונמוך יותר עם אלקויס (apixaban) בהשוואה כמובן לקומדין.
אין מחקרי השוואה ישירה "ראש בראש" אקראיים בין סוגי ה DOAC.
לא ברור כיצד תשפיע בחירה של סוג DOAC מסוים יחסית לגורמי הסיכון ל UGIB במטופלים , וכיצדטיפול מונע, בעזרת מעכבי תעלות מימן (כ proton pump inhibitors ר"ת PPI ) ישפיע למניעת דימום.
מטרת המחקר:
להשוות בעולם האמתי את:
- היארעות אשפוזי UGIB במטופלים בטיפול נוגד קרישה מסוים,
- עם וללא טיפול נלווה PPI , (רק לגבי סיבות ניתנות למניעה ע"י PPI )
- ולהעריך את השונות בהתאם לדירוג סיכון UGIB שנקבע מראש.
שיטות:
המחקר הינו מחקר עוקבה, שנערך רטרוספקטיבית על מדגם של מבוטחי ביטוח בריאות MEDICAREהאמריקאי, בתקופה בין 1.1.2011-30.9.2015, אשר נחשפו לראשונה לנוגד קרישה, עם או ללא טיפול נלווה PPI ,
בעת שהתוצאים העיקריים שנבדקו היו אשפוזי UGIB בהתאם ל:
- היארעות מתוקנת, (או (adjusted incidence, לפי מדד סיכון מפורט,
- הפרש סיכון (ר"ת RD או risk difference) ל 10.000 שנות אדם, בין נוגדי הקרישה,
- יחס שיעורי היארעות (ר"ת IRR או incidence rate ratio), בין נוגדי הקרישה השונים.
כאשר דירוג הערכת הסיכון נבנה לפי המשקל היחסי של 19 משתנים מפוקחים (כ (covariates בתוך רבעוני סיכון (כ (quartiles.
להמשך הכתבה באתר האיגוד הקרדיולוגי